עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/322

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


ובכלל בעל מסדר הקטורת שינה מלשון הגמרא המובא בכריתות ה. ו..

וכאשר נעיין בכ"מ המובא "תני בר קפרא" נמצא שהמה אך פירוש למשנה או תוספתות דתנאים הקודמין, ובספר דרכי המשנה ק. יאמר הרז"פ וז"ל "החכמים ובראשם בר קפר ולוי וגם ר' חייא סרו מגרסת רבי במשנתו וקבעו להם גרסאות אחרות כירושלמי ריש כתובות במשנה בתולה נישאת ליום הרביעי - שפעמים בשבת - שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד, ובגמרא בר קפרא אמר מפני דכתיב בה ברכה, פירוש בר קפרא לא היה שונה במשנתו שאם היה לו טענת בתולים אלא היה שונה במשנתו הטעם משום ברכה. וביבמות י. אעפ"כ בדקה לוי במתניתיה, ופסחים פ"י ה"ג רשב"ל אומר אם לא טבל פעם ראשונה צרי ךלטבל פעם שניה, מתניתא פליגא על רשב"ל שבכל הלילות - והלילה הזה שתי פעמים, ומשני סבר רשב"ל על הדא דבר קפרא, פי' רשב"ל סבר הך משנה היא דבר קפרא עכ"ל.

ולפלא על חכם גדול שכמותו יטעה בפשט הפשוט כי א"א לומר שיעשה זאת בזדון כדי לעור את העינים ולהביא ראיות מוטעות לדבריו שאין להם שחר, ואשר מעולם לא עלתה על דעת שום חכם לשלוח יד במשנה הנעשית ע"י כל חכמי ישראל ובתוכם גם בר קפרא בעצמו ולוי ור' חייא ואשר רבי היה אך הנשיא, ואשר דקדקו על כל אות ואות אם הוא קבלה אמיתית, וכבר הבה על קדקדו הגאון בעל דורות הראשונים בח"ב צד סב והלאה.

ונבאר כל ראיותיו אחת לאחת.

בירושלמי כתובות שם מחלוקת בר קפרא ור' אלעזר (בן פדת) ב"ק סובר שא"א לומר פשט המשנה מה שאמרו "שפעמים בשבת" הוא טעם מפני מה נשאת ברביעי, שא"כ מ"מ לא אמרו במשנה טעם גם על אלמנה שנשאת בחמישי, ולכן מפרש ב"ק שאין זה טעם, אך פשט המשנה הוא שבתולה נשאת ליום הרביעי [ונבעלת בחמישי כבבלי שם ה. דברי בר קפרא] ואלמנה נשאת בחמישי ושניהם הטעם משום ברכה, ומשום אקרואי דעתיה לא חייש בר קפרא כדאמר שם ה. אבל ד"א סובר דפי' המשנה הוא טעם מ"מ אמרו שבתולה נשאת בד' יען כי חיישינן לאקרורו דעתיה וכדאמר אביי שם ט: לשיטת ר"א. ולבר קפרא מה שאמרו במשנה שפעמים כשבת, הוא ענין בפ"ע, כלומר עכשיו שתקנו שבתולה נשאת ליום ד' וכבר ידוע תקנות עזרא שפעמים בשבת ב"ד יושבין ולכן אם יהיה לו טענת בתולים ישכים לב"ד, וזה פשוט וברור, כדעת דוה"ר, ובירושלמי שם לא אמרו "תני בר קפרא" אך אמר בר קפרא והוא כמו כל מחלוקת אמוראים בפירוש המשנה. וראייתו מיבמות י. כבר בארתי בערך לוי שטעה שם בפשט הפשוט.

ומפסחים פ"י ה"ג טעה עוד יותר כי כבר ביאר שם הפני משה שרשב"ל סובר כבר קפרא שאין חיוב לטבל ב' פעמים, ומפרש המשנה שאמרו הלילה הזה שתי פעמים הוא אך למצוה, ולא לחיוב, וכן מובא כלשון הזה בערלה ספ"ב סבר רשב"ל כהדא דתני בר קפרא.

ואיה מצא שב"ק או חכם אחר שינה ממשנתו של רבי כלום? ודברים כאלו מלאים בכל הש"ס שמקשה הגמרא ממשנה או מברייתא על אמורא ומתרץ, ובר קפרא וחביריו קבלו מרבי עצמו פשט האמיתי דכל משנה ומשנה אם היא דעת יחיד או הוא רשות או חובה או מצוה וכדומה.

וזה היה מעשיהם הגדולים של הדור