עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/320

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


וכשאתא ב"ק לאתחזוי א"ל, ב"ק איני מכירך מעולם - ונהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין.

ובנדרים נ: יסופר שרבי עבד הלולא לר' שמעון בנו ולא אזמניה לבר קפרא (ששכח לקרא אותו כן מפורש בקה"ר פ"א-ג). אזל ב"ק וכתב על בית גננא "כ"ד אלפין ריבואין דינרין נפקו על בית גננא דין ולא אזמניה לבר קפרא".

ולכן כשעשה משתה אחרת אז אזמניה לב"ק, ועל כל תבשיל ותבשיל אמר ג' מאה משלין וכל העם הניחו את המאכלין לשמוע חכמות ב"ק, וכששאל רבי להמשמשין למה לא יאכלו הקרואין סיפרו לו שזקן אחד היושב ביניהם יספר לפניהם משלים ואין מניחן לאכול, א"ל רבי לב"ק למה תעשה כן? א"ל אך להראותך כי אין אני חפץ בסעודתך, אך היה לי צער גדול מה שביישתני בפני בחרי ולא הזמינתני.

ויסופר בנדרים שם שיומא דמחייך רבי אתיא פורענותא לעלמא ולכן ביקש מבר קפרא (שהיה בדחן גדול) שלא יבדחן ויתן לו עבור זה ערבעין גריוי חיטי א"ל בר קפרא ליחזי מר דכל גריוא דבעינא שקילנא, ורבי שחק מן מליצותיו היקרות.

ויסופר שם שא"ל ב"ק לברתיה דרבי דלמחר שתינא חמרא בריקודא דאבוך ואמר תזמר וכן היה, ובן אלעשא היה שם ולא יכול לסבול את כל זה ויצא הוא ואשתו משם.

והנה אף שמצינו אותו תמיד בישיבת רבי בציפורי, וכדמצינו סנהדרין צג. צג: צד. דרש בר קפרא בציפורי. וכן היה בפטירת רבי שנפטר בציפורי וב"ק הספידו הספד גדול ככתובות קד. שקרא את בגדיו ואמר אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש, אעפ"כ נראה קרוב לודאי שמקומו הקבוע או מקום ב"ב היה בדרום כנדה פ"ג סה"ב ר' חייא רבה אזל לדרומה שאלין ליה ר' חמא אבוה דר' הושעיא ובר קפרא. וקרוב מאוד לומר שבעיר פרוד (היא עיר בדום א"י) היה לבר קפרא ישיבה פרטית אשר הרביץ תורה עם תלמידים ושם נפטר כמבואר ע"ז לא..

וא"א לומר שהלך לדרום אחרי פטירת רבי, כי ידוע שמספקי להו מי נפטר קודם אם רבי או ר' חייא בכתובות קג: ואם ב"ק הלך וישב בדרום אחר פטירת רבי א"כ חי ר' חייא אחר רבי, לכן מוכרחים אנו לומר שמקומו הקבוע היה בדרום וכן היה מקום ר' אפס בדרום אע"פ שהתמנה אחר פטירת רבי לריש בישיבה, ואך היו באין לישיבת רבי לזמנים קבועוין.

ומצינו תנחומא אחרי-ז שאמר בשם ר' ירמיה בן אלעזר.

חבריו הגדולים

ר' חייא, שאע"פ שר"ח היה זקן ממנו וכנדה פ"ג סה"ב שהוא שאל לר"ח אבל היה כחבירו ממש כיבמות לב. שחולקין ושניהם נשבעו העבודה כך שמעתי מרבי, וברכיתות ח. קרא לר' חייא בבלאי, עייא. ובשבת פ"ב סה"ה מתיב לר' חייא.

ר' חייא בר ביסא אבי ר' הושעיא, כדמצינו מו"ק כב. שחולקין, ומצינו אותם יחד ששניהם שאלו לר"ח כנדה פ"ג סה"ב.

וכן חזקיה בנו של ר"ח היה כמו חבירו כסנהדרין ק. שחולקין, ובע"ז לח: חזקיה ובר קפרא אמרי.

ר' שמעון בר רבי היה חבירו הגדול והוא למד עם בר קפרא ב' שלישי תו"כ ולא קם מקמיה והקפיד עליו כקידושין לג. וכן שקלו וטרו יחד כברכות יג:, מו"ק טז., וכשנולד לר"ש בת וא"ל רבי רביא באה לעולם, א"ל ב"ק תנחומין של הבל ניחמוך אביך, ב"ב טז:.