וישבו לפניו ובקשו הכרעתו, וכמו שאמר רב אשי ברכות יז: בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא וכו'.
מלאכתו הגדולה חיתום הש"ס וחבריו אשר עזרו ע"י.
בב"מ פו. אמרו
| רב אשי ורבינא סוף הוראה וסימנך עד אבוא אל מקדשי אל, אבינה לאחריתם. | ||
ופרש"י:
| סוף הוראה, סוף כל האמוראין על ימיהם לא היתה גמרא על הסדר אלא כשהיתא שאלה נשאלת בטעם המשנה בב"מהד או שאלה על מעשה המאורע בדין ממון או איסור והיתר כל אחד ואחד אומר טעמו, ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה, והקשו שיש להשיב ופירוקים שראויים לתרץ הם והאמוראים שעמהם וקבעו הכל בגמרא כגון איתיביה מיתיבי ורמינהו איבעיא להו והתירוצין שעליהן מה ששיירו אותן שלפניהם, ואותן שאמרו לפניהם הקושיות והתירוצין שעליהם לא קבעום בגמרא על סדר המסכתות והמשנה שסידר רבי ובאו רב אשי ורבינא וקבעום. | ||
ורבינו הגאון רב שרירא באגרתו היקרה ח"ב רפ"א מביא באריכות פתרון השאלה אם היה תלמוד לראשוני ראשונים, והשיב להם וז"ל:
| והתלמוד נמי דשאלתין עלוהי אפילו ראשוני ראשונים הוה אית להו תלמוד - והני שמעתתא דהוי גרסי להון כולי עלמא כל רבה ורבה מפרש לתלמידיו פירושי אחריני ודקדוקי יתירי ומחדשין נמי עובדיה דעביד ובעי דמתבעין מיניה - ואתא דרא אחרינא ואיתמעיט ליבא והנך מילי דהוה פשוטין לראישונים ופרשו להון לתלמידיהם והוו כגון הנך פרושי דלא צריכי כולי עלמא למגרינהו ולמקבעינהו בגמרא הוו השתא בההוא דרא ספוקי וצריכין למקבעינהו בגמרא ובגרסא ואמרין להו יתהון במתיבתא וקבעון להו בגמרא וגרסין להו כולהו רבנן כדאמרינן עירובין לב: עירוב שנתנו באילן יתיב ר"ח בר אבא ור' אמי ורבה בר נתן ויתיב ר"נ גבייהו ויתבי וקאמרי האי אילן דקאי היכי - א"ל ר"נ יישר וכן אמר שמואל אמרו לו פתירתו בה כולי האי אמר להו אתון נמי פתריתו בה טובא, אלא הכי א"ל קבעיתו לה נמי בגמרא - וכמה דאימעט ליבא ואיתילדו ספיקא, הנך פירושי דראשונים דלא הוה קביעי ביומיהון מקבעין השתא ומגרסין - באילין מילין איתוסף תלמודא דרא דבתר דרא, דבכל דרא ודרא קבעין ביה מילי מן ספיקי וכו' לאו מאי דלא ידעי להו רבנן קמאי אלא דשבקוהי לדרי רבתריבון לאגדוריה ביה ולא איצטריך ליה עלמא בימיהון - ולפום הכי אותובפא הוראה דרא בתר דרא עד רבינא, ובתר רבינא איפסיקא וכו'. | ||
עכ"ל.
ומי שיש לו עינים לראות ולב להבין בע"כ יודע שכל דבריו נאמרין לאמיתה של תורה בלי כחל בלי שרק אך האמת כמו שהיה, ורבינו רש"י אלו היה רואה את האגרת היקר הזה היה מודה לו.
וכבר בדורנו זה אור חדש על שמי היהדות הגאון החכם הלוי בע"המח דורות הראשונים והוא האריך בראיות ברורות שא"א לדחפם איך שנסדר התלמוד בכל דור ודור וכשבא רב אשי כבר מצא מסודר כל הש"ס כולה ורב אשי וחבריו הגדולים חתמוהו ושיכללוהו וביררו בירור אחר בירור אשר בלעדיהם היה לנו הש"ס כספר החתום כש"ס ירושלמי שלא היה חיתום הש"ס כלל ולכן קשה מאוד להבין דבריהם הקדושים, וענין גדול כזה היו צריכין להתקבץ אל מקום אחד כל חכמי
