עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/25

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה
סימני הש"ס


שם מז: [ולא תותר, ולא תותר, אנינות, וטומאה, טומאה, יחיד ויחיד, ציבור סימן], הסימנים הללו שייכים לדעיל דפריך רבא בר אהילאי לא תותר אנינות, לא תותר טומאה, ותותר טומאה אצל כה"ג, בקרבן יחיד – בקרבן ציבור.

שם מט: [היקש וגזירה שוה קל וחומר סימן], פי' דבר הלמד בהיקש מהו שילמוד בג"ש, או דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקו"ח, או איפכא, וחסר תיבת "ובנין אב".

שם סט. [קץ חפץ סימן], ומפרש הגמרא אביא המולק קדשים בחוץ, ומולק חולין בין בפנים בין בחוץ.

מנחות ב: [סימן עולה עולה מלק ומיצה חטאת העוף, קדשי קדשים, קדשים קלים], הוא רמז לחמש קושיות, עולת העוף שמלקה למעלה, עולת העוף שמיצה דמה למעלה, חטאת העוף שהזה דמה למעלה, קדשי קדשים ששחטן בצפון, קדשים קלים ששחטן בדרום, וכל קושיא מתורץ מעשיה מוכיחין עליה.

שם ה: [סימן רקיח מר אדא לשישיה], המה שמות כל האמוראים המתרצים, רב, ריש לקיש, רב אחא, רבינא, מר בריה דרבינא, רב אדא, רב שישא כל אחד אומר בתירוצו "משום דאיכא למימר" חוץ מרב אחא ורבינא.

שם יט. [סימן נתץ יקמל],‏[1] והמה, נזיר, תודה, מצורע, יום הכפורים, קרבנות, מנחה, לחם הפנים, בג' הראשונות לא נאמר בהם אלא תורה, ובג' האחרונות כתיב חוקה.

שם כ. [אשבנ, טמא סימן], והמה, אחרים, אישים, בחוץ, נותר, טומאה, מעילה, אדרבא, והמה בענין אחת.

שם מב: [סימן בגשם], וכדמפרש בגמרא מייתי מגביא, גילא, ומיא דשבלילתא ומי רגלים.

שם נה. [נחשון, ושחט, ערף, בפח סימן], וצ"ל עוף בפסח, והמה ד' דברים שאינן טעונין צפון, שעיר נחשון, השוחט, בן עוף, ופסח.

שם סה: [של ר"א סופר, ר' יהושע מונה, ר' ישמעאל מעמר, ר' יהודה למטה‏[2] סימן], כל אחד אמר הלכתא, ר"א תספר, ר' יהושע אמרה תורה מנה, ר' ישמעאל אומר – הכא עומר, ור' יהודה בן בתירא – ונאמר שבת למטה.

שם סח: [סדר הנצא גלי פיל סימן], ונראה שצ"ל גללי, והמה ד' בעית' דרמי בר חמא – שלא כסדרן – שתי הלחם, הנצה שריא – חטים שבגללי בקר, פיל שבלע וכו', ועשה סימן לזה יען שבאמצע מובא בעי' דרבא בר רב חנן.

שם פ: [סימן למודים מידת עלה שיש שכן דדמה דאי חלש מותר תמורה בחוץ חזקיה הפריש חטאת לאחר יותר], ובדק"ס הגרסא למדו לוים מידה שבו שיש בדמה דאיחלש מותר תמורה בחוץ הפריש חטאת לאחריות, ובשיטה מקובצת גורס סימן למדים לוים שיש שכן בדטהריא, וכל הגרסאות נשתבשו הרבה עד שא"א לעמוד על אמיתת הדבר, וכבר האריך בזה בדק"ס.

שם פז: [סימן חצי, חביתי, שלחן], המה הג' איבעיות דבעי רמי רב חמא מרב חסדא.

שם צט. [סימן ביטל, סרח, ושכח], המ הג' מאמרים שאמר ר"ל.

שם קו. [סימן יחיד, בגלל, לבנה במג מקמצה], וצ"ל תחת "במג" בלוג,‏[3] וכן צ"ל סימן בגלל יחיד, לבנה בלוג מקמיצה, והוא מה שמסתפקא להו באה בגלל יחיד, טעונה לבנה, באה בלוג, טעונה‏[4] קמיצה.‏[5]

שם קו: [סימן עצים, זהב, יין, עולה, תודה, שור], המה ו' דברים שנאמרו במשנה הרי עלי עצים וכו'.

הערות שוליים

  1. ^ היה כתוב "ויקמל", אבל אינו כן לפנינו, ומוכח שהוא טעות פה. ויקיעורך.
  2. ^ היה כתוב "ר' ישראל מעמר, ר' יהושע למטה", ואינו כן לפנינו ומוכח שהוא טעות. ויקיעורך.
  3. ^ וכך מופיע לפנינו. ויקיעורך.
  4. ^ במקור היה כתוב טמונה, והוא טעות מוכחת. ויקיעורך
  5. ^ ולא החשיב: "כי קא מסתפקא ליה באה בגלל עצמה באה בגלל זבח לא מסתפקא ליה", ואולי לא היה לפניו. ויקיעורך.