גמליאל - אמר ר"ג עדיין אנחנו צריכין למודעי (ופרש"י מהר המודעי היה, והיא עיר רחוקה טו' מילין מירושלים כפסחים צג:), ונראה שלכן קראוהו ע"ש עירו יען שבימיו היו כמה תנאים בשם ר' אלעזר או אליעזר, ולכן עשו היכר לר"א זה כי הוא לא נזכר בשום מקום במשנה זולת אבות פ"ג מי"א מאמרו היקר שאמר המחלל את הקדשים ומבזה את המועדות והמלבין פני חבירו ברבים והמיפר בריתו של א"א והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה אע"פ שיש בידו תורה ומע"ט אין לו חלק לע"הב.
ור"ג היה רגיל לומר תמיד עליו עדיין צריכין אנו למודעי כשבת נה:, מגילה טו:, ב"ב י:, חולין צב..
דבריו בהלכה בגמרא נזכר אך שבועות לה: חנינא ב"א ר' יהושע ור"א בן עזריה אומרין משמו שכל שמות האמורין בתורה באברהם קדש, אבל בדק"ס ליתא תיבת ר"א המודעי.
וכל מאמריו הרבים מצינו אך בענייני אגדה כשבת נה:, פסחים קיז. (חולק עם ר' אליעזר), מגילה ז. (חולק עם ר' יהושע), וביומא עו. אמרו שהיה ר"ט ור' ישמעאל והזקנים יושבין ועוסקין בפ' המן והיה ר"א המודעי יושב ביניהן (כמכלתא בשלח פ' יוסע פ"ג גרס יושב לפניהם) נענה ר"א המודעי ואמר וכו' א"ל ר"ט "מודעי" עד מתי אתה מגבב דברים - א"ל "רבי" מקרא אני דורש.
וב"ב טז: מאמרו היקר אצטגנינות היתה בלבו של אברהם אבינו שכל מלכי מזרח ומערב משכימים לפתחו, וכן נזכר חולין צב. ובסנהדרין כב. ר"א בן פרטא משמו שכתב התורה לא נשנה.
ועיקר דרשותיו נמצאו במכלתא לערך מב' פעמים, וכן בספרי מטות, ובתנחומא אחרי-ז.
והתנא החסיד הזה נהרג בידי ב"א בן כוזיבא כדמובא בירושלמי תענית פ"ד ה"ה ובאיכ"ר פ"ב-ד, אדריינוס צר על ביתר ג' שנים ומחצה ור"א המודעי ישב על השק ועל האפר והתפלל בכל יום ואמר רבון העולמים אל תשב בדין היום, וכותי אחד נתוודע מהסוד היה מ"מ לא יכול אדריינוס לכבוש את ביתר, והלך אצל ר"א ומצאו עומד ומתפלל ולחש לו באזנו שיהא נראה כאלו מטכס עצה עמו, וכששאלו בן כוזיבא מה לחש לו והושיבו שר"א רוצה למסור ביד השונא את העיר, ור"א שלא הרגיש כלום מה שהכותי לחש לו כששאל בן כוזיבא לדודו ר"א מה דיבר עם הכותי השיבו לא כלום, ובן כוזיבא לא האמין לו ובעט בו והרגו מיד יצתה ב"ק ואמרה הוי רועי האליל - ומיד נלכדה ביתר ונהרג בן כוזיבא.
ר' אלעזר הקליר
עיין ערך ר' אלעזר בר' שמעון.
ר' אלעזר הקפר בריבי
תנא בימי רבי ומקום משבו היה בלוד, כתוספתא אהלות ספ"יח מעשה ברבי ור' ישמעאל בר"י ור' אלעזר הקפר ששבתו בחנותו של עכ"ום (ובתופסתא צוקערמנדל בחנותו של פזי) בלוד והיה ר' פנחס בן יאיר יושב לפניהם אמרו לו, אשקלון מה אתם בת וכו', והמאמר מובא בירושלמי יבמות פ"ז ה"ג בכמה שינויים, ובשביעית פ"ו ה"א-יז: נשתבש עוד יותר, ושם שקרא ר"י בר' יוסי לבן הקפר בני.
ולא נזכר במשנה זולת אבות פ"ד מ"כא מאמריו היקרים שאמר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם - הילודים למות - ליד - שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא - ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך שבע"כ אתה חי - ובע"כ אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו'. ומה עמקו דבריו
