עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/243

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


דלמא שקלת צדיקי ושבקת רשיעי, א"ל ומאי אעביד הלא מצות המלך היא, א"ל תא אגמרך איך להכיר מי הוא הגנב האמיתי. ועצתו הישרה נשמע לבית המלכות אמרו, קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרונקא ומינוהו מבית המלך לתפוס גנבי, אך ר' יהושע בן קרחה רבו היטב חרה לו את אשר מוסר ב"י להריגה ושלח לו וקראו חומץ בן יין עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה? שלח ליה קוצים אני מכלה מן הכרם, והשיב לו יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו, ובפד"כ צב. יסופר שא"ל ר"י בן קרחה כגון דערקית ואזלית ללודקיא (פי' הלא עם אביך ברחת ללוד שישבו שם במערה) וכעת היה לך לברוח לסוף העולם (אך לא להרוג ב"י), פ"א פגע בו ההוא כובד וקראו חומץ בן יין אמר מדחציף כולי האי ש"מ רשיעא הוא וצוה לתפשו, וכשנח מאפו ביקש לפדותו ולא יכול, וכשתלאוהו להכובס עמד תחת התליה וקא בכי שמא כשר הוא, אמרו לו רבי אל ירע בעיניך שהוא ובנו בעלו נערה מאורסה ביום הכפורים, אז הניח ידו על בני מעיו ואמר שישו בני מעי ומה ספיקות שלכם כך, ודאית שלכם על אכ"וכ מובטח אני בכם שאין רמה ותולעה שולטת בכם, ויען שהיה איש שמן מאוד לכן צוה לרופאים להוציא ממנו השומן, ולקח השומן והעמיד נגד השמש בחדש תמוז ולא הסריח וקרי אנפשיה אף בשרי ישכון לבטח.

ואעפ"כ התיירא שמא חטא באחד מהן שמסרו שלא כדין, לכן קיבל עליו יסורים גדולים ומעוכרין, עד שהוציאו ממנו בכל יום כמה ספלים רמה וכיבא, ובכל זאת היה עוסק בתורה כל היום, אך אשתו לא הניחתו לילך לב"המד פן ידחקו אותו רבנן, וכן היה בכל יום, ופ"א שמעה אשתו שהוא בעצמו קורא להיסורין לבא אליו, א"ל את כלית ממון של בית אבא וברחה ממנו, ונעשה לו נס שבאו אנשים סוחרים והספיקו לו כל צרכו (שעמד עליהם נחשול של ים והתפללו שינצלו בזכות רא"ברש וכשעלו מן הים הביאו לו דורון, רש"י), והיום ההוא הלך לב"המד והביאו לפניו שתין מיני דמא וטיהר לכולן, הוו קא מרנני רבנן ואמרי ס"ד לית בהו חד ספק? א"ל אם כמותו יהיו כולם זכרים וכן היה וקראו לכל הילדים אלעזר על שמו, ואשתו אמרה לבתו לכי וראי את שלום אביך, וכשבאת לראותו א"ל לכי ואמרי לאמך שלנו גדול משלהם.

הלכותיו במשנה

רא"ברש נזכר במשנה אך שלש פעמים (ככל התנאים דור רבי שנזכרו אך פעמים מועטות במשנה), ביצה פ"ד מ"ה שמתיר לנהוג בהמה ביו"ט במקל, תמורה פ"ד מ"ד בדין מפריש חטאת בעלת מום, ונגעים פ"יב מ"ב בדין שיעור הנגע, וא"עפ שאין הלכה כמותו בכל הג' מקומות אבל במקום שראה רבי שהלכה כמותו סתם למשנה כוותיה וזה שאמרו חולין ל. אר"י זו דברי ר"א בר' שמעון סתימאה (ופרש"י שיש משנה וברייתא הרבה דברים שאמר רא"ברש ורגילים התנאים לסדרן במשנה בלשון סתם). וכן הוא בכורות נא: זו דברי רא"ברש סתימתא.

הלכותיו בברייתות מרובין הן והמפורסמות שבהן

שבת מד. שמותר להסתפק מן הנר שכבה, ומן השמן המטפטף אפילו כשהנר דולק.

שם קלו. ר' יוסי בר' יהודה ורא"ברש מטהרין בן ח' בשחיטת אמו.

שם קנז. סוברים שהפרת נדרים מע"ל.

פסחים יג: חולק עם רבי וסובר שאין קדוש הלחם עד שישחוט ויזרוק דמן לשמן.

שם קז. שמקדשין על שכר.