עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/237

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


וכן קיבל מר' יהושע כנזיר פ"ז מ"ד אר"א משום ר' יהושע. ובמדרש משלי פ"ה פ"ו פ"י פ"יא פ"יז ופ"כג שאל ר"א לר' יהושע וקראו רבי, ור' יהושע קראו בני.

וכן מצינו שאמר בשם רי"הג כזבחים מד:.

ובשם אבא יוסי בן דורמסקית מכלתא בחודש פ"א.

ובשם ר' טרפון תוספתא ב"ק ספ"א.

ובשעת השמד שגזרו שלא לסמוך כסנהדרין יד. ור"י בן בבא סמך אז את תלמידי דר"ע בין אושא לשפרעם נסמך גם הוא ממנו, וכל תלמידיו ברחו, וכפי הנראה ברח רא"בש ורצה לילך לנציבין כספרי ראה-נג מעשה בר"א בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר שהלכו לנציבין אצל ר"ע בן בתירה ללמוד הימנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את א"י - חזרו ובאו למקומן, ואעפ"כ מצינו בתוספתא אהלות פ"יב שאמר ר"א בשם ר"י בן בתירה, ומספר דר"ד ח"ב רפ"טז יאמר שר"א הלך לנציבין לישיבת ריב"ב ושם ישב ודרש לפניו (תוספתא שבועות פ"ג, אהלות פ"יב), אך לא נמצא בשום מקום שישב לפני ר"י בן בתירה ודרש לפני, ובשבועות פ"ג לא נזכר כלל אך באהלות פ"יב שאמר משמו. ונאמן עלינו הספרי שהביא בעצמו שרצה אך לילך לשם ולא הלך אלא עד ציידן וחזר.

ואח"כ כששקטה מעט הארץ והתקבצו שנית כל חביריו כירושלמי חגיגה פ"ג ה"א, ושהש"ר פ"ב ה. ובשבת לג: וברכות סג: לא מצינו אותו ביניהם בשום מקום, ויען שידוע לנו בבירור שהאריך ימים ורבי היה תלמידו המובהק, לכן צריכין אנו לומר שר"א הלך לו לדרום במקום שלא הגיעו הגזירות כ"כ או יותר נכון לומר שהלך לו לגליל ויסד שמה ישיבתו הגדולה והרביץ שם תורה הרבה, וקצת ראיה לזה שמצאתי בשהש"ר פ"ב-ה כשהתקבצו ר"מ ור"ש ור"י וכל חבריו לאושא שלחו אצל זקני הגליל ואמרו כל מי שהוא למד יבא וילמוד, ולא מצינו בשום מקום שאז היו בגליל חכמי התורה, זולת אם נאמר ששם יסד ר"א ישיבתו הגדולה.

וכפי הנראה נשאר במקומו ולא בא לאושא כי לא מצינו בשום מקום שיהיה לו שום שקלא וטריא עם רשב"ג, ולא עם אחד משאר חבריו שיחלוק עמם פא"פ זולת עם ר' מאיר כנזיר פ"ז מ"ד שאר"א משום ר' יהושע - אר"מ לא תהא וכו', ובירושלמי שם ותוספתא שם פ"ה שדיבר עם ר"מ פא"פ וקראו "מאיר" וכן הוא גיטין יב:, וזה אפשר שדיבר עמו בהיותם אצל ר"ע, וכן מצינו נזיר נו: אר"א כשהלכתי לערדסקיא מצאתי את ר' יהושע בן פתר ראש שהיה יושב ודן לפני ר"מ בהלכה אמרתי לו כלום אתה בקי כר' יהושע בן ממל א"ל הן, א"ל ר"א כך אמר לי ר"י בן ממל וכו', (ושם איתא ר' אליעזר וצ"ל אלעזר).

ובישיבתו הגדולה התרבו כ"כ תלמידים רבים עד שהיה המקום צר מהכיל אותם, כעירובין נג. שאמר רבי כהיינו יושבין ששה ששה באמה (שהיינו מתקרבין לשמוע מפיו ודוחקין זא"ז, רש"י).

וכן יספר רבי יומא עט: כשהיינו לומדין אצל ר"א בן שמוע הביאו לפנינו תאנים וענבים ואכלנום אכילת עראי חוץ לסוכה.

ותלמידיו היו חביבין עליו מאוד כעדות רבי במנחות יח. שאמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל רא"בש (ופרש"י לידע מיצוי תלמידיו ולשאל ספיקותיו) ואמרי לה למצות מדותיו של רא"בש (ופרש"י ללמוד ולמצות מה שר"א חכם ממני) מצאתי יוסף