עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/234

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה



ובתרומות פ"י מ"ד העיד ר"צ על ציר חגבים טמאים שהוא טהור.

והיה חביב מאוד בעיני הנשיא רבן גמליאל כעדות בנו כסנהדרין פ"א ה"ד אר"א בר"צ כשהיה ר"ג ישוב ביבנה היה אבא יושב מימינו וזקנים משמאלו, ובפסחים פ"ז מ"ב יספר ר"צ מעשה בר"ג שאמר לטבי עבדו צר וצלה לנו את הפסח, וכבר בארנו בערך ר"ג שהוא ר"ג דיבנה והיה כבר גדול עד שלא חרב הבית ובקידושין לב: מעשה בר"א ור' יהושע ור"צ שהיו מסובין בבית המשתה בנו של ר"ג, וכן המעשה דבכור דר"צ שע"יז נתהוו המחלוקת בין ר"ג ור' יהושע כבכורות לו..

ומזה נראה שהיה גם כשהעבירו את ר"ג מנשיאותו בברכות כז: אע"פ שלא נזכר שם, ומה שלא אמרו למנות את ר' צדוק הוא יען שהיה חלוש גדול כעדות בנו איכ"ר פ"ד-יא שאמר רא"ברצ אראה בנחמה אע"פ שהיה אבא כל אותן שנים אחר החורבן (שהאריך ימים) לא חזר גופו עליו כמות שהיה. ועוד אפשר שלא רצה לקבל עליו איזה התמנות וכאשר אמר בעצמו אבות פ"ד מ"ה אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם.

וכן נזכר נדה כב: שאמר רא"ברצ שני מעשים העלה אבא מטבעין ליבנה. ונשאר לנו ממנו מאמר אגדי בנדה לא. מה שאמרו חכמים אשה מזרעת תחלה יולדת זכר - ולא פירשו חכמים עד שבא ר' צדוק ופירשו דכתיב - ואת דינה בתו תלה הזכרים בנקבות וכו'.

ובנו ר"א היה בפטירתו כמפורש שמחות פ"יב, ארא"ברצ אמר לי אבא בשעת מיתתו קברוני תחלה בבקעה ובסוף לקט עצמי. ובנו

ר' אלעזר בר' צדוק השני

זכה עוד לראות המקדש בבנינו, ומלכי ישראל כברכות יט. שאמר רא"ברצ מדלגין היינו ע"ג ארונות לקראת מלכי ישראל.

ובסנהדרין פ"ז משנה ב' יספר מעשה בבת כהן אחת שזינתה ומקיפוה חבלי זמורות ושרפוה, א"ל מפני שלא היה ב"ד של אותה שעה בקי, ובגמרא שם נב: אמר זוכרני כשהייתי תינוק והורכב על כתיפו של אבא והביאו ב"כ - אמר רב יוסף ב"ד של צדוקים הוה, (ורב יוסף מתרגם אך דברי המשנה, יען שקשה מאוד איך מעיד רא"ברצ שראה בעיניו שדנו דיני נפשות הלא הוא היה עול ימים קודם החורבן וכבר בטלו דיני נפשות שלא דנו הסנהדרין ארבעים שנה קודם החורבן כשבת טו. וגילה לנו רב יוסף דברי הימים שהיה אז קודם החורבן ששלטו אז הצדוקים והכהנים הפריצים שהביאו כל הצרות על בית ישראל ומהם היו הסנהדרין אז והם דנו כפי דעתם כפשוטו של מקרא, והחכם גדעון בח"ב צד 89 יעשה מטעמים כאשר אהב מזה ותלה שאז גברי בית שמאי בקנאתם ודנו דיני נפשות כזה וטעה טעות גדול) וזה ראב"רצ היה עם אביו בשעת החורבן ונימל מתוך המהפכה עם אביו ע"י רי"בז וכדמובא איכ"ר פ"א-לא כשרפאו את אביו א"ל רבא! הב להו אגרייהו בעלמא הדין ולמד איתם חשבון האצבעות.

ממנו נשאר לנו כמה ענינים יקרים מה שנהגו בירושלים כיומא יב. שאמר שאין משכירין אף מטות בירושלים, ובסוכה מא: כך היה מנהגן של ירושלים, ופסחים קטז: כך היו אומרין תגרי הרך שבירושלים, וב"ב יד. כך היו כותבי ספרים שבירושלים, ובסנהדרין עא. אמר מקום היה בתחום עזה והיו קורין אותו חורבתא סגירתא, ובכורות כג. כך היו מפרישין בירושלים, ומנחות מ. אמר והלא כל המטיל תכלת בירושלים אינו אלא מן המתמיהים, ובתוספתא מגילה פ"ג אמר כך היו חבורות שבירושלים נוהגין.

וכן יספר ענינים רבים מב"המק כמעילה פ"ג מ"ז אמר נותנין היו ממנה זקנים