עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/233

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


חסר תיבת ר"א בר"צ, ובירושלמי ביצה פ"ג ה"ח מעשה בר"א בר צדוק ואבא שאול ב"ב וכו', ושם חסר תיבת "כל ימי חייהם" וידוע שאבא שאול בן בטנית היה בזמן רבי ר' צדוק שהתענה קודם החורבן כמפורש שבת פ"כד מ"מ, ונאמנו עלינו גרסת התופסתא שהיו כל ימי חייהם חנוונים בירושלים וכנסו ג' מאות חביות (גוזמא) מברורי המדות והביאום לפני הגזברים בירושלים וא"ל חכמים לא הייתם צריכין לעשות כן אלא הואיל והחמרתם על עצמכם יעשה בהן צרכי רבים.

וזה ר"א בר"צ נזכר בתוספתא מגילה פ"ג ה"ו שא"ר מעשה בר"א בר"צ שלקח בית הכנסת של אלכסנדרים שהיה בירושלים והיה עושה בה כל חפצו, וכן מובא המעשה במגילה פ"ג ה"א אך שם חסת תיבת "בירושלים" ובבבלי מגילה כו. שמרכוהו לר' אליעזר וחסר תיבת "בר צדוק" וא"א לומר שקאי על ר"א בר' צדוק שראה החורבן יען שהיה רך בשנים אז כמבואר להלן.

וזה רא"בצ היה תלמידו דר' יוחנן החורני תלמידו דשמאי כיבמות טו: דאמר ר' אלעזר בר צדוק כשהייתי לומד תורה אצל ר' יוחנן החורני (ובתוספתא סוכה פ"ב גרס בן החרבית או בן החורגית) ראיתי שהיה אוכל פת חריבה במלח - באתי והודעתי את אבא - ואע"פ שתלמיד שמאי היה כל מעשיו לא עשה אלא כדברי ב"ה. ולפי פשט הפשוט קאי על אביו.

ועל פי השערה נראה שזה ר"א בר צדוק נזכר במשנה כלאים פ"ז ה"ב שאמר אם יש ביניהם מד' אמות, וגרסת מתניתא דבני מערבא ר"א בר צדוק, אבל רא"ברצ שנזכר שם במשנה אחר ר"מ הוא רא"ברצ השלישי וכאשר נבאר. ובנו

ר' צדוק

אשר עליו יסופר בגיטין נו. שישב מ' שנה בתענית דלא ליחרב ירושלים (והוא על צד הפלגה) ובאיכ"ר פ"א-לא מפורש באריכות איך כשבא ריב"ז לפני אספיסינוס וא"ל תן לי יבנה וחכמיה, וגם בקשו שכל בר נש שיצא עד ד' שעות ינצל והשיב לו זאת אעשה אם יש לך איזה אוהב שלח והביאם הנה - ושלח לר"א ור"י להביא את ר' צדוק וכשהביאוהו קם מלפניו רי"בז א"ל הקיסר מפני זקן זה חסר כל ומאוס אתה קם? א"ל נשבע אני בחייך שאלו היה לנו עוד איש אחד צדיק כמוהו אז אפילו היה לך כפלים חיילים לא היית יכול לכבוש וסיפר לו שהוא יושב בתענית כמה שנים, ואז נתן לו רופא לרפאותו.

ובמו"ק כ., מעשה שמת אביו של ר' צדוק בנינזק (של מדי שמחות רפ"יב) והודיעוהו לאחר ג' שני ובא ושאל את אלישע בן אבויה, ובל"ס נפל ט"ס וגרסא האמיתית כבנזיר מד. מעשה שמת רביו של ר' יצחק (הכהן, רש"י) - ושאל את ר' יהושע בן אלישע וד' זקנים שעמו, כי א"א לגרוס כגרסת מו"ק כ.:

  1. שאלישע בן אבויה היה צעיר לימים הרבה מר' צדוק כמבואר בערכו.
  2. שמבואר בשמחות פ"יב שאמר ר"א בר' צדוק כך אמר לי אבא בשעת מיתתו קברני תחלת בבקעה ובסוף לקט עצמי - כשם שעשה לאביו כך עשיתי לו, ומשמע מזה שר' צדוק היה בשעת מיתת אביו ולא שמת בנינזק של מדי שהיא רחוקה מיבנה או מירושלים.

וזה ר' צדוק נזכר הרבה במשנה כסוכה פ"ב מ"ה מעשה והביאו לרבן יוח"בז לטעום את התבשיל ולר"ג ב' כותבות - וכשנתנו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה, ובעדיות רפ"ז ובכורות פ"א מ"ו העיד ר' יהושע ור' צדוק, ובעדיות פ"ג מ"ח ג' דברים ר"צ מטמא, ושם פ"ז מ"ב, מ"ג, מ"ד העיד ר"צ.