עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/226

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה



ועי"ז יבואר לנו מה שמצינו ירושלמי ברכות פ"ב ה"א-יב: (והובא בקצרה ביבמות צז.) וז"ל ר' יוחנן הוה מיסתמיך על ר' יעקב בר אידי והוה ר' אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קדמוי אמר הא תרתי מילין הדין בבלייא עביד בי, חדא דלא שאל בשלומי וחדא דלא אמר שמעתא בשמי א"ל כך אינון נהגין גביהן זעירא לא שאל בשלמיה דרבה - כולי עלמא ידעין דר"א תלמידיה דר' יוחנן.

ונוכל להבין את המעשה הוה אך יען שר"א שהיה בבלי והיה הולך לפעמים לבבל בהיותו כבר כמה שנים תלמידו דר"י וכבא לר"י לא היה שואל שלום רבו שהיה מתיירא ממנו כדין רבו המובהק וכן גם כשהיה דורש לא הזכיר שם ר"י כי כולי עלמא ידעין שר"א תלמידו דר"י הוא.

ובזה שגג במבוא הירושלמי ערך ר"א שיאמר שר"א היה יליד א"י, והוא נגד הירושלמי שהבאנו שאמרו בפירוש שר"א היה בבלי, וכן מצינו כתובות כה: שר"ל כעס עליו שאמר ר"א הלכות ר"י ולא אמר משמו.

ור' יוחנן ידע איך להוקיר תלמיד גדול כר"א ואמר עליו לר"ל יבמות עב: ראיתי לבן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה, ובכריתות כז. אמר ר"י עליו כמה שנים גדל זה בינינו, וברכות ה: יסופר שפ"א חלש ר"א על לגביה ר' יוחנן ושאלו אם חביבין יסורים א"ל לא הן ולא שכרן - יהיב ליה ידיה ואוקמיה.

וכן רצה ר' יוחנן למסור לו סוד מעשה מרכבה אך ר"א ברוב ענותנותיה השיב לו לא קשאי כחגיגה יג., ונתעלה ר"א כ"כ עד שנעשה לתלמיד חבר שלו כמפורש בירושלמי סנהדרין רפ"א.

וכפי הנראה היה דיין בטבריא גם בחיי ר' יוחנן כסנהדרין ספ"ג שר' לוי בא לדין לפני ר"א, וכן ר' אבמכיס בא לדין לפניו בחיי ר' יוחנן, וכן מצינו ב"ב ז: שהיה דן דיני ממונות, וכן ב"ק קיז. דאמרי לר' אבא זיל לגבי דר"ש בן אליקים ור"א בן פדת דדייני דיני דגרמי, וכן הוא בגיטין פ"ה ה"ג, וכשהיה להם ספק באו ושאלו לר' יוחנן כב"ב פ"ח ה"ד.

והיה לו גם ישיבה פרטי ותלמידים הרבה יושבין לפניו וכאשר נבאר להלן, וזכה להסמך ולישב בסוד העיבור ככתובות קיב. וירושלמי ר"ה פ"ב ה"ה ר"א כי הוה סליק לא"י אמר פלטי לי מחדא, כי סמכוהו אמר פלטי לי מתרתי, כי אותבוהו בסוד העיבור אמר פלטי לי מתלת, וא"י היתה חביבה עליו כ"כ עד שאמר כל הדר בא"י שרוי בלא עון כתובות קיא..

וזכה להקרא בשם הגדול "מרי דארעא דישראל" כיומא ט:, גיטין יט:, ובנדה כ: אמרו שלכן קראוהו כן יען שהיה בקי בדמים כ"כ עד שהכיר פ"א שהוא דם חימור ור' אמי קרי עליה סוד ה' ליראיו.

וקנה לו זכור אזרח בא"י כ"כ עד שאמרו סנהדרין יז: שכ"מ שאמרו "שלחו מתם" הוא ר' אלעזר. וכן שלח הוראותיו לבבל כגיטין ט:, חולין פו:, וכן מצינו שרב יהודה שלח שאל ממנו כב"ק פ"א סה"א, קידושין פ"א ה"ד.

וכן מר עוקבא שלח לר"א לשאול עצתו ממנו כגיטין ז..

וכן מצינו שהיה פרנס עניים כירושלמי פאה פ"ח ה"ו.

והנה מלבד ריש לקיש שהיה כמו יד ימינו דר' יוחנן והיה לו חבר ממש, היה ר"א גדול מכל גדולי תלמידיו דר' יוחנן, כי באמת שקיבל מר"ל איזה הלכות כבכורות כו: ר"א אר"ל, ובמנחות צג: כעס עליו ר"ל שאמר פ"א הלכה