עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/215

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


תנא כברכות לב., עירובין נד., פסחים לה., יומה מח: נה., חגיגה יז:, נזיר מג:, סנהדרין צ: צב:, מנחות צג:, חולין קלב., וכאלו נראה שהמה השייכים לרא"בי השני יען שכל תלמידי דר"ע האחרונים חברו ברייתות ותוספתות, ולכן קרוב לומר שגם הוא חיבר כעין תוספ' דר' נחמיה ונשארו לנו לפילטה בגמרא. וכן מצינו במדרשים הרבה פעמים בשם תני רא"בי אומר. ומה שמצינו שבת קנ: ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום רא"בי הוא ר"ת ר"א בן ינאי.

מתולדותיו הפרטיות לא נודע כלום מכל מאמריו והלכותיו המרובין, ובמרדכי עירובין פ"ד סת"צז צביא שפי' רבינו חננאל מפי הקבלה דבק"ב דברים הלכה כמותו, וקרוב מאוד לומר שהפשט שיש ממנו ק"ב הלכות וזה קרוב אל האמת.

ונשאר לנו לבאר אך הלכה אחת מרא"בי שכל חכמי הדור הרעישו את עולמם בזה, כי ככתובות מו. סובר רא"בי ופרשו השמלה, שמלה ממש (וכן סובר סוטה מג. בית וכרם כמשמעו), וע"ז בא הגאון שי"ר בספרו דברי שלום ואמת ואחריו הרא"הו בח"א פ"יג צד 111 והחכם נערץ, שאיך אפשר לומר שהתנא הנאמר עליו משנתו קב ונקי יאמר כדעת הצדוקים כמו שמובא במגילת תענית פ"ד שהם דרשו ופרשו השמלה הדברים ככתבן.

וחוץ מדבריהן קשה באמת איך שהרמ"בם בה' נערה בתולה פ"ג ה"י פסק כר"אבי.

אבל באמת אין שום ריח קושיא וטעו בפשט הגמרא, וכבר הכה על קדקדם הגאון האדיר בעל דורות הראשונים בח"א צד רח' שמחלוקת רבנן ורא"בי הוא איך כונת התורה שאם הוציא ש"ר על בתולת ישראל לוקה, איך לוקה, ורבנן סברי שאפילו לא בעל אם אך הוציא ש"ר ג"כ לוקה ופרשו השמלה הכונה שיחוורו הדברים היטב, ורא"בי סובר שלוקה אך דוקא כשבעל כי כונת התורה ופרשו השמלה בע"כ כשבעל אז יש מה לפרוש, וגם אז דוקא ע"פ עדים כדין תורה, אבל אם הוציא ש"ר ונמצא שלא בעל כלל ועדיין היא בתולה אז אינו לוקה ואינו משלם, וכן הוא בפירוש בירושלמי כתובות פ"ד ה"ה, אבל פירוש הצדוקים הוא לגמרי להיפוך מדברי שניהם כדרכן לפרש דברי התורה כפשוטו ממש, וזה שאין צריך לזה לא עדים ולא שום דבר ואך השמלה תהיה העדות ביניהם עם מי הצדק, אם נמצא בתולים על השמלה אז הוא לוקה ומשלם, ואם לא היא נהרגת. ודבר זה הוא שקר גמור כי איך אפשר לומר שהשמלה תהיה העדות הלא אפשר שהביאה ממקום אחר וכדומה, ע"ש כדבריו היקרים שהאריך בטוב טעם ודעת.


ר' אלעזר בר' יצחק

בסוכה מד: אמר ריבו (אבי רב, רש"י) הוה קאימנא דר"א בר' יצחק (לגרסת דק"ס) אתא לקמיה ההוא גברא ושאלו בדין שביעית, וכן אמר איבו משמו שם שאל יהלך אדם בע"ש יותר מג' פרסאות.

וכן היתה הגרסא הזאת לפני היוחסין ובחנם תפסו בסה"ד ערך ר"א בר' צדוק.


ר' אלעזר בן יצחק

איש כפר דרום נזכר בברייתא בסוטה כ., במ"ר פ"ט-לא מחלוקת אבא יוסי בן חנן ור"א בר יצחק ור' ישמעאל בענין אם יש לה זכות תולה לה תשעה חדשים, ובספרי נשא ס"ן גרס ר' אליעזר.


ר' אלעזר בן ירמיה

(תנא דברייתא).

נזכר סוטה ד. בשיעור סתירה וסובר כדי לקשור גרדי נימא, ובאגרת דרש"ג ח"א פ"ב כותב שהיה בדור רש"בג.