בן יעקב והשתא אתי שפיר מה שחולק עם רש"בג והוא רש"בג אבי רבי והיה מחבריו, וא"כ לא קשה קושיית התוס' איך פסקו כרא"בי הלא הלכה כרש"בג במשנתנו יען שמשנה רא"בי קב ונקי, וכפי מה שנבאר שהכלל הזה קאי גם על רא"בי השני.
ובעינן זה יש לנו לדבר בארוכה, כי לפום רהיטא לפי הכלל שנתן לנו שמעון ב"ע שמצא כתוב בירושלמי משנת רא"בי קב ונקי, א"כ בלי ספק קאי ארא"בי הראשון, וכדמצינו שאמרו בגמרא יבמות לז: שאמר ספק ממזר אסור בממזרת - אמרי משנת רא"בי ק"ונ וכן שם נט: אמר אם נשא אנוסת ומפותת חבירו הולד חלל, אמרו ע"ז שם ס. משנת רא"בי ק"ונ, וכן בכורות כג:.
והר"זפ בספרו דרכי המשנה צד 74 בהערה 6 יאמר:
| החריש לא אוכל דבר תמוה מעירובין רפ"ו כי שם מחלוקת ר"מ ורא"בי א"כ הוא רא"בי האחרון תלמידו דר"ע ואיך אמרו שם בגמרא והקי"ל משנת רא"בי קב ונקי? אשר לא נאמר ע"ז רא"בי? | ||
ובא אחריו המאסף לכל המחנות הר"אהו בד"ור ח"ב צד 38 בהערה 9, ושמח כמוצא שלל רב וז"ל:
| ובעלי הגמרא הבבלית החליפו זה בזה לפעמים. | ||
ומביא הגמרא עירובין סב: (ובדברים פשוטים שאביי שהקשה כן לרב יוסף טעה בין גברא לגברא) והוסיף עוד עצים על האח ואמר:
| בעירובין מא: נזכר רא"בי עם ר' נחמיה וע"כ ודאי שהוא השני, והתו"ס והרא"ש רצו לסמוך ע"ז הכלל להלכה, ובכלאים פ"ד מ"ח מיבא רא"בי בשם ר' חנינא בן חכניאי שהוא ודאי השני, וכן שם פ"ב מ"ט מוסב על ר"מ וחביריו, וכן פלפול בתו"יט ע"פ הכלל הנזכר וטעה, וכן שגה המגיד משנה ברמ"בם פ"ו הלכה כד משבת. | ||
עכ"ל.
אבל שמחתו מאפס ותוהו, כי מה שאמר שמעון בן עזאי שמצא מגילת יוחסין בירושלים הוא בל"ס קאי ארא"בי הראשון.
אבל יש לנו עוד גמרא מפורשת גיטין סז. מאיסי בן יהודה (שהיה בן דורם) שהיה מונה שבחן של חכמים, והמקור הוא מאבות דר"נ ספ"יח ושם בזה הלשון איסי בן יהודה היה קורא לחכמים שמות לר"מ חכם וסופר, לר' יהודה חכם לכשירצה, לר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, לר' יוסי נמוקו עמו, לרי"נב, לרש"בג, לר"ש.
ובלי שם ספק שדבריו קאי על חכמי דורו או החכמים שזכה עוד לראותם כגרסת הגמרא, שאם נאמר שהוא מלקט דברי הקודמין לו א"כ למה לא הביא דברי רי"בז מאבות פ"ב מ"ח שקרא לר"א בן הורקנוס בור סוד, ור"א בן ערך כמעין המתגבר, אלא ודאי כמו שאמרנו שדברי אסי קאי על רא"בי השני והכלל קאי על שניהם על הראשון משמעון בן עזאי, ועל השני מדברי איסי בן יהודה, ובזה צדקו רבותינו בכל דבריהם.
ויש כמה הלכות שלא נוכל לברר מי אמרן אם רא"בי הראשון או השני, כמו כלאים פ"ה מ"ג, שבת פ"ח מ"ו, פ"טו מ"ב, עירובין פ"ח מ"י, מו"ק פ"א מ"ג, יבמות פ"יג מ"ג, נדרים פ"ג מ"א, פ"ה מ"א, מ"ב, (שסובר יש ברירה), מכות פ"ב מ"ב, כלים פ"כח מ"ט, נגעים רפ"ז פ"יא מ"יא, מכשירין פ"ו מ"ג.
ובברייתות שבת קמ:, יומא סח:, סוכה לב: מז:, ביצה ו:, יבמות צ:, נזיר נט., גיטין נא:, קידושין טו. כ., ב"ק מ. צד., ב"מ כט:, ב"ב קיח: קיט:, מכות י:, זבחים עט:, מנחות מג:, בכורות מד:, תמורה יב..
וכן מצינו כמה פעמים הלשון דבי רא"בי, או תני דבי רא"בי או דבי רא"בי
