עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/208

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


וכאשר בארנו בערך שמעון הצדיק. וביומא ט. נזכר שהיה כה"ג יא' שנה, ושם לה: יסופר עליו שעשתה לו אמו כתובת משתי שיבוא ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום. ויסופר אליו שם שאביו הניח לו הון רב, והוא לא נהנה מעשירותו והיה נוטל נאד של קמח על כתפיו והיה הולך מעיר לעיר ללמוד תורה פ"א מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא שלא הכירוהו. ומה שנזכר בשם רבי אלעזר ב"ח הוא שיגרא דלשנא כי בזמנו לא היו נקראין עוד בשם "רבי", וכן בקידושין מט: נזכר למשל על רוב עשירותו. ואמרו ביומא שם ר"א בן חרסים מחייב העשירים.


ר' אלעזר בר' יהודה

ערך ר' אלעזר בר"י איש ברתותא.


אלעזר בן יהודה איש אבלים

(תנא דברייתא).

נזכר זבחים כח. ובחולין נה: איש איבלים ושם קכב: איש אבלום, ובתוספתא מע"ש פ"א איש איבליים, ובתוספתא סוף נדה בשם איש כפר אובלון.


ר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא

(תנא נזכר במשנה).

היה תלמידו דר' יהושע כטבול יום פ"ג מ"ד, מ"ה חולק עם ר"ע בדברי ר' יהושע, וכן פסחים יג. אמר משום ר' יהושע, וכן בכורות נז. והוא מתוספתא שם פ"ז ה"ו וגם שם חולק עם ר"ע בדברי ר' יהושע.

וכן נזכר במשנה ערלה פ"א מ"ד רבן גמילאל משמו אבל צ"ל רשב"ג כגרסת מתניתא דבני מערבא, וכאבות פ"ג מ"ז ר"א איש ברתותא אומר (ובמתניתא דבני מערבא גרס ר' לעזר בן יהודה איש ברתותא) תן לו משלו שאתה שלך ושלך שלו. ובמאמרו היקר הזה נראה שמה שיסופר תענית כד. אלעזר איש בירתא כד הוו חזי ליה גבאי צדקה הוה טשי מיניה דכל מאי דהוה גביה יהיב להו, שהיה נאה דורש ונאה מקיים. ובאמת גרסת דק"ס ר"א איש כפר ברתותא ובע"י גרס איש כרתותא, והוא ר"א בן יהודה איש ברתותא.

ונראה בבירור שסתם ר' אלעזר בן יהודה הוא איש ברתותא כי במשנה זבים רפ"א איתא אר"א בן יהודה מודים ב"ש בזה, ובתוספתא שם איתא ההלכה הזאת אר"ש משום ר"א בר יהודה איש ברתותא לפני ר"ע. וזכינו בזה שנזכר גם אהלות פ"ג מ"מ ושם ר' אלעזר בר' (ובמתניתא דבני מערבא איתא בן) יהודה אומר זה וזה כמים וחולק שם על ר"ע ור' ישמעאל, והוא ר"א איש ברתותא. וכן נזכר בשם ר"א בן יהודה בשבת לב: שאמר בעון חלה אין ברכה במכונס ומארה משתלחת בשערים.

וכן נזכר במכלתא בשלח מס' ויהי פ"ג אחר ראב"ע, ובספרי פנחס ס"ג, והמאמר הזה מובא מנחות סח: בלי שמו. ובעירובין נה: תניא אליעזר איש ביריא אומר אפשר שצ"ל איש ברתותא.

ומה שמצינו ספרי האזינו פ' ויאמר אליהם, מעשה שבא רבינו מלודקיא ונכנס ר' יוסי בר' יהודה ור"א בן יהודה וישבו לפניו, באמת מביא במאיר עין שם גרסא אחרת מילקוט שם שגורס מעשה בחכם אחד שבא מלודקיא ונכנס ר"א ור"ש ור' יוחנן בן ברוקא.

וכפי הנראה היה ר"א בן יהודה מהתנאים השונין בישיבת יבנה, ובערך ר' שמעון בן אלעזר הארכנו שהיה בנו.


ר' אלעזר בר יוסי

(אמורא דא"י בדור החמישי).

האמורא הזה נשכח כמת מלב סה"ד וחשב שבכ"מ שנזכר, הוא ר"א בר' יוסי בן חלפתא התנא, אבל כאשר נעיין דבכ"מ שנזכר שקיל וטרי עם אמוראי