עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/20

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה
סימני הש"ס


ביה אלפא זוזי, מסקי ביה מאה זוזי, מצוה על היתומים, דזבנה לכתובתה, שירש שדה מיעקב, זקף עליו במלוה, מכר כל שדותיו, לאו בעל דברים דידי את, ויצאו עליו עסיקין.

קידושין כ: [סימן עבד, בית, חצאין, בית עבד קרובים], אלו שלשה איבעות שבעי ר"ה בר חיננא מרב ששת, עבד עברי הנמכר לנכרי, המוכר בית נגאל לחצאין, המוכר בית נגאל בקרובים, והוסיפו תיבת עבד שגם הוא נגאל בקרובים.

שם כא. [סימן חרש חבש זמן] המה רמזים מה שהקשה רב אחא בריה דרבא לרב אשי, רב אחא סבא לרב אשי, מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא.‏[1]

גיטין ח. [סימן עב בר רק] המה שלשה דברים ששוותה סוריא לחו"ל, והיינו עפרה טמא, המוכר עבדו, המביא גט. ובג' דברים שוותה סוריא לא"י חייבת במעשר, רוכב בשידה תיבה ומגדל וכמו שאמרו שם התוס', וקונה שדה בסוריא כקונה בירושלים.

נדרים כא: [סימן אסי ואלעזר יוחנן וינאי] וזה מה שאמרו שם בגמרא ההוא דאתא לקמיה דר' אסי, לקמיה דר' אלעזר לקמיה דר' יוחנן לקמיה דר' ינאי סבא, להתיר נדרם.

שם פט. וסימנא יללי, ופירש"י בבא ראשונה, תני יפר והדר תני לא יפר, בבא אחרונה תני לא יפר והדר יפר.

נזיר נב: [סימן יחיד שהוא גילח ואחד] הגאון בעל למנצח לדוד מפרש כונת הסימן, שבגמרא מובא ד' תירוצים על הברייתא דקא תני ששה דברים ר"ע מטמא. א) לאפוקי עצם כשעורה, דיחיד הוא דפליג עליה, ב) ואב"א כי קא תני אבר מן המת, אבר מן החי לא קתני, וע"ז הניחו סימן תיבת "שהוא" כלומר כיון דקא חשיב אבר מן המת אין צריך לחשוב אבר מן החי שהוא הוא ג) כי קא תני כל היכא דנזיר מגלח ד) שרביעית דם לא הדר ביה ר"ע, וע"ז הניחו סימן תיבת "ואחד", פירש שמכל הששה דברים שאמר חזר מכולן חוץ מאחד, והיינו דם.‏[2] עכ"ל כונתו ולא לשונו.

סוטה לה. א"ר יוחנן [סימן אמת, לכדו, לויה], משום ר' מאיר. הכונה ששלשה הלכות א"ר יוחנן משום ר"מ במס' סוטה. א) הכא כל לשון הרע שאין בו דבר אמת. ב) לקמן מב: בג' מקומות לכדו פיו, ג) מו: כל שאינו מלוה.

שם לח: [סימן מתאוה, לברכה, דוכן, בעבודה, כוס, מכיר, נהנה, בעגלה], המה ח' מאמרים שאמר ריב"ל.

שם מא: [סימן אף עובר גיהנם בידו נדה גולה] המה ששה מאמרים שאמר ר' אלעזר בענין שאסור להחניף והעונש הבאה בעבורה.

ב"ק נו. [סימן העושה בסם ושליח חבירו נשבר] רמז על ה' הלכות שפטורין מדיני אדם וחייבין בדיני שמים.

שם נו: [סימן החזירה לעולם השב חייא אמרת נשבר שכר] המה ז' פעמים שהקשה לו רב יוסף לרבה. א) החזירה, ב) לעולם הוא חייב, ג) השב אין לו אלא בביתו, ד) והא אמר ר' חייא בר אבא, ה) לא אם אמרת, ו) ונשבר, ז) לימא מסייע ליה השוכר פרת וכו'.

שם פ: [חבד, ביח בחן סימן] הוא רמז על שמות האמוראים, (חב"ד) הוא ר' אחא משום ר' אבא משום ר' אדא. (ביח) ואמרי לה ר' אבא משים ר' חיא משום ר' אחא, (בחן) ואמרי לה ר' אבא משים ר' אחא משום ר' חנינא.

שם צט: [קלן סימן] רמז לשלשה דברים דתנן אליבא דר"מ לחומרא, קשרו, לצבוע, נשברה כדו.

הערות שוליים

  1. ^ במקור, רב אשי, והוא טעות ברורה. ויקיעורך.
  2. ^ במקור מופיע: '[...] חוץ מאחד והיינו דם.' וקשה להולמו. ויקיעורך.