עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/197

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


יוציא לעז על בניו ואל יהא רשע שעה אחת לפני המקום, ובמנחות לב: שפ"א ישב על המטה ונזכר שס"ת מונח עליה ונשמט וישב ע"ג קרקע ודומה כמו שהכישו נחש.

והיה גדול כ"כ בעיני בני דורו עד שאמרי שבת קל. במקומו של ר"א היו כורתין עצים לעשות פחמים לעשות ברזל ועיר אחת היתה בא"י שהיו עושין כר"א יהיו מתין בזמנן ולא עוד אלא שפ"א גזרו על המילה ועל אותה העיר לא גזרו.

בענין ע"ז החמיר מאוד מאוד כע"ז מה. שאמר העוקר ע"ז צריך לשרש אחריה, ובגיטין מח: ס"ת שנמצא אצלו צריך לשרפו, ושביעית פ"ח מ"י אומר כל האוכל פת עכו"ם כאוכל בשר חזיר. ובזה יובן הגמרא ע"ז טז: כשנתפס ר"א למינות (ופי' רבינו חננאל שאמרו עליו שהוא מודה בב' רשויות) וכשניצול מזה נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קיבל עליו תנחומין (יען כי הוא ידע בעצמו שהוא רחוק מזה אפילו ממחשבה זרה ואיך יחשדוהו במה שאין בו?) ואח"כ הזכירו ר"ע וא"ל רבי שמא דבר מינות בא לידך והנאך ואז נזכר ר"א שפ"א דיבר עם יעקב איש כפר סכניא תלמידו של אותו האיש, וע"ז חשדוהו כי הוא ניטה לדעתם, וזה ידוע בדברי הימים שהמינים הראשונים היו נרדפים ממלכות רומי שהיו אז עדיין עובדי אלילים, ולכן כשראו את ר"א דובר עם אחד מהשלוחים תפסוהו, וזה שאמר לו ההגמון הזקן (חכם) שכמותך יעסוק בדברי בטלים הללו, ויען שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה לכן נענש גם על דבר קטן כזה שנהנה מאותו תלמיד.

ומאמרו היקר אבות פ"ב מ"ט רא"א עין טובה, ושם מ"י שאמר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס ושוב יום אחד לפני יום מיתתך והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה - וכל דבריהם כגחלי אש.

וזכה להקרא בשם ר' אליעזר הגדול כקידושין לט: שמקשה הגמרא מר"א הגדול על סתם ר"א, ונזכר בשם זה ברכות ו. לב., גיטין נז., סוטה יג: מט., ב"מ נט., ב"ב קכא., ערכין יז., אדר"נ ספ"טו, וכולן באגדה זולת ב"ק פג. בהלכה.

ויש מי שרוצה לומר שלכן נקרא הגדול יען כשהתחיל ללמוד היה אז כבר גדול ובא בשנים, וזה ללא אמת כי מה לנו להזכירו ע"ז מה שהיה ע"ה בילדותו, וקרוב יותר לומר שלכן נקרא כן ע"פ המעשה דב"מ נט: שאמרו עליו "אך גדול היה באותה שעה".

זמנו וחייו ומקראיו הגדולים

כבר כתבנו לעיל כשברח לירושלים ללמוד היה אז כבן כב' שנה ושמש הרבה שנים לפני רבו עד שגם בימי רבו הגיע להוראה כסוכה כז. ששאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את ר"א, ובמגילה כו. מעשה בבהכנ"ס של טרסיים שהיתה בירושלים שמכרוהו לר"א ועשה בה כל צרכיו (אך יש גורסין שם ר"א בר' צדוק) וכן ראיה קצת מפסחים סה. שאמרו במשנה שם שלא ברצון חכמים ואמרו בגמרא שלא ברצון ר"א וזה היה כשב"המק קיים, וכפי מה שבארנו במק"א יסד כבר ריב"ז ישיבה גדולה ביבנה כמה עשרות בשנים עוד קודם החורבן יען כי ראה בחכמתו שעתידה ירושלים ליחרב, והפריצים התרבו מאוד בירושלים לכן הקדים הרפואה קודם למכה וקבץ ליבנה את חכמי ישראל ושם עיברו את השנה כירושלמי סוף סוטה כשנכנסו הזקנים לעליה ביבנה ויצתה ב"ק וא"ל יש בכם שנים ראויין לרה"ק ושמואל הקטן אחד מהן (והוא