עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/193

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


רגל פרתו, ואז אמר "לטובתי נשברה רגל פרתי", וברח לירושלים בעירם ובחוסר כל ובא ועמד לפני ריב"ז, ועל כל השאלות ששאלוהו לא השיב כלום, ואך השיב שאפילו ק"ש ותפלה ובהמ"ז לא למד, ונפשו חשקה בתורה, ורבן יוחב"ז בטוב לבו ריחם עליו, והתחיל ללמוד תורה, אבל יען שברח מביתו ריקם לא היה לו מה לאכול עד שיצא ריח רע מפיו מחמת הרעב, וצוה ריב"ז לתלמידיו ר' יהושע ור' יוסי הכהן לחקור ולדרוש אצל מי אכסניא שלו, ומצאו שמאכלו היה איזה מין עפר, וכשספרו זאת לריב"ז, אז בע"כ גילה לפניו בן מי הוא, ומני אז שם ריב"ז עינו עליו לטובה שלא יחסר לחמו כמו שהיה למוד בבית אביו, ורבו ראה כי ברכה בי ושקידתו בתורה למעלה מן הטבע, קרבהו אליו עד שבשלש שנים נעשה אחד מגדולי תלמידיו.

ובעת ההיא נעשה בבית אביו מהפכה שע"פ איזה סיבה הוצרך אביו וכל ב"ב לעזוב נחלתם, ולכן לא שם לבו להיכן הלך אליעזר בנו, אבל אח"כ כששבו למקומם כבראשונה ואליעזר לא בא (ובל"ס כבר שמעו שהוא בירושלים לומד תורה) ואביו היה אז זקן גדול אז אמרו לו בניו ראה מה שאליעזר בנך עשה לך, לעת כזאת הניחך והלך לו לירושלים לאכול פטומות, אנחנו התעננו בכל אשר התענה נפשך ולא הנחנוך ביום צרתך, ואך אל הירושה יבא כאחד מאתנו, ואם גם תכתוב צואה לא ישמעו לזה כי הנשיא ריב"ז יפסוק הדין לטובתו, ויען להם אביו אל תפחדו ממנו כי אני אלך לירושלים וביום השבת לפני כל עם ועדה אכריז שאין לו חלק ונחלה עמכם. וכשבא לירושלים ונתודע הדבר לריב"ז שאבי ר' אליעזר בא, צוה שישיבוהו בין גדולי העם ואת ר"א צוה שהוא ידרוש אותו השבת.

ואביו עמד משתומם ולא האמין למראה עיניו ולמשמע אזניו איך שבנו שהיה ע"ה יושב כעת לפני הנשיא וכל קהל ישראל ודורש כמשה מפי הגבורה ופניו מאירות כאור החמה עד שמרוב חיבה נשקו ריב"ז וא"ל אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם, ור"א נשא עיניו והכיר את אביו שעומד על רגליו נבהל מפניו וא"ל אבא שב שאיני יכול לומר ד"ת ואתה עומד על רגליך, אז עמד הורקנוס על הספסל ואמר לפני כל הקהל דעו נא רבותי שעליתי לירושלים היה לנדות את אליעזר בני ולרחקו מן הירושה, אבל עכשיו הריני נותן לו שני חלקים יותר מאחיו. אבל ר"א בנו השיב לו שלא ביקש מהקב"ה לא קרקעות ולא כסף וזהב, ואך תורה ביקש, ולא יטול חלק אחיו יותר על נחלתו.

אם היה כהן או לוי

מצינו בירושלמי סוטה פ"ג ה"ד מטרונא אחת שאלה את ר' אלעזר מ"מ חטא אחת במעשה העגל והן מתים בג' מיתות, אמר לה אין חכמה לאשה אלא בפילכה, א"ל הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה ד"א מן התורה איבדת ממני ג' מאות כור מעשר בכל שנה, ופירש קרבן העדה שר"א כהן היה, וכן פירש ידי משה במדבר רבה ספ"ה, אבל כבר הוכיח באמת הגאון רד"ל במבוא לפירשו היקר פדר"א שלא היה כהן ומביא ראיה גדולה מיבמות סא: שר"א ס"ל שכהן לא ישא את הקטנה וא"כ איך נשא ר"א את בת אחותו כשהיתה קטנה כיבמות פי"ג ה"ב. עכ"ל.

ועוד ראיה קצת שלא היה כהן מגיטין נו. כשהוציאו את רבן יוחנן בן זכאי מירושלים וכולם חשבו שמת נכנס ר"א מצד אחר ור' יהושע מצ"א, ואם היה כהן איך צוה לעשות כן? הלא יבינו כל העם שחי הוא, וא"א לדחוק ולומר