עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/174

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה


פ"ב ה"ג ר' לעאיי בשם ר' אליעזר והובא בתוספתא תרומות פ"ג ושם ר' אלעאי. וכן ר' יהושע היה רבו כפאה פ"ו ה"ב אמר ר' אלעאי שאלתי את ר' יהושע – וכשבאתי אצל ר"א – וכשבאתי והרצתי את הדברים לפני ר"א בן עזריה, אמר לי וכו'. וכן פסחים לח: אמר שאלתי את ר"א ור' יהושע.

וכן היה חביב על ר' ישמעאל כגיטין ו: מעשה בא"א שהביא גט לפני ר' ישמעאל – נכנס לפניו ר' אלעאי א"ל רבי – א"ל שתוק בני שתוק (ומה שמובא שם בדברי ר' אלעאי ותנן ר' מאיר אומר, זה אינו מדברי ר' אלעאי אך הוא הוספה מסתמא דגמרא ראיה לדבריו, ובאמת ליתא בתוספתא כל ההוספה). וברכות מא: אמר משום ר' ישמעאל.

וכן היה תלמיד דר"ג כעירובין סד: מעשה בר"ג – והיה מהלך מעכו לכזיב והיה ר' אילעאי מהלך אחריו וקראו "אילעאי", אך עם ר"ע לא נזכר בשום מקום.

הלכותיו מצינו אך חולין קלה., בהמת השותפין חיבת בראשית הגז ור' אלעאי פוטר, ושם קלו. אמר ראשית הגז אין נוהגת אלא בארץ. ומזה ידוע ההלכה שאמר רנב"י ברכות כב. נהוג עלמא כהני תלת סבי בראשית הגז כר' אלעאי, ובחגיגה טז. א"ר אלעאי הזקן אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו וכו'.

ובעירובין סה: א"ר אילעאי בג' דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו, ויען שהמאמר הזה מובא בדר"א זוטא פ"ה לכן נראה שהוא ר' אלעאי התנא. אבל זולת זה כל המאמרים הנמצאין בש"ס ע"ש ר' אלעאי הוא האמורא חבירו דר' אבהו, ומה שמצינו חגיגה כה: אמרי דבי ר' אלעאי הוא ט"ס וצ"ל א"ר אלעאי (האמורא).

ובספר נחלת שמעוני ערבב ביחד מאמרי התנא והאמורא ולא ידע ואשם, ואחריו העתיקו מחברים דבריו עם כל השבושים וע"ז נאמר חכמים הזהרו בדבריכם וכו'.

האומרים בשמו, מצינו את בנו ר' יהודה כאבות דר"ג ספט"ז א"ר יוסי בר"י משום ר' יהודה בר' אלעאי שאמר משום ר' אלעאי אביו שאמר משום ר"א הגדול, ור' יצחק אמר משמו כחולין קלו: והוא ר' יצחק התנא שדבריהם היה דברי ברייתא.


ר' אלעאי (אמורא)

שם האמורא הזה נשתנה כמה פעמים ונקרא ר' אילא, אילעא, אילעאי, אלעא, אלעי, ובירושלמי בשם אילי, איליי, הילי, יילא, לא, לייא, ושינוי השמות נובעות כי מבטא הירושלמי שונה מהבבלי ובאיזה מקומות משגיאת המעתיקים.

אבל זה הוא דבר ברור אצלנו כי הוא שם של אמורא אחד, ונביא ראיות אחדות, בכתובות נ. א"ר אילעא באושא התקינו המבזבז וכו', ושם סז: גרס א"ר אילעאי, ובערכין כח. גרס א"ר אילא, וכן ביומא עג: א"ר אילא לא נצרכה אלא לחצי שיעור, ובירושלמי שם המאמר ע"ש ר' הילא. וכן כתובות נט. א"ר אילעא אלמה לא, ובנדרים פו. גרס א"ר אילא, ובירושלמי יומא פ"א ה"א ד. ר' יוסה הוה מצטער דלא חמא לולא דר' איליי, ובמגילה ספ"ד גרס לולא דר' אילעא, וכן ברכות פ"ג רה"ב א"ר לייא טעמון דרבנן – ובקידושין פ"א ה"ז יז: גרס א"ר הילא, וכן ברכות פ"ג ה"ה ר' לייא וחברייא וברא"ש שם גרס ר' אילעי, וכן חולין קיט:.

וכפי הנראה היה ר' אלעאי בבלי וקיבל הרבה מרב כדמצינו א"ר אלעי אמר רב כשבת קמב., עירובין ג., ר' אילעאי אמר רב עירובין יד., ב"ק ק. קיז:, ר' אילא אמר רב נדרים ז:, ערכין ז., סוכה פ"א ה"ב.