עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/148

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


נשאל? אייתי רב הושעיא מתניתא וכו', וביצה שם אתא עובדא קומי ר' אימי - אייתי רב הושעיא מתניתא דבר קפרא מדרומא, ובאמת היה בא"י עם ר' אמי כחולין קכד., בעי מר' אמי כפסחים סג:, וכן עם ר' אסי כמנחות ג: שבעי מיניה. א"ר אסי כשבת יח. וכן היה כתברים עם ר' אבא ור"ז, ובל"ס היו כולם יושבין לפני ר"ה בהיותם בבבל, וכדמצינו את ר' אבא עמו בהיותם בבבל כב"ק פח:, ובסוכה יט. מתקיף רב הושעיא על דברי ר' אושעיא - א"ל ר' אבא - ור' יצחק בר אלישיב מתרץ.

וכן עם ר' זירא כתרומות פ"ח ה"ג, ר' יניי בר ישמעאל חלה סלקון לגביה ר"ז ורב הושעיא ור' בון ב"כ ור' חנניה חבריהן דרבנן, וכן שבת פ"ג ה"א בעון קומי ר"ז ורב הושעיא.

רב ספרא החשיבו מאוד וקראו "משה" כביצה לח:, אבל רב ספרא היה צעיר הרבה ממנו כפסחים קיג: כשהיה רב ספרא לפני רבא, וא"ל לאו כגון מר אלא כגון רב חנינא ורב אושעיא דהוו אושכפי וכו', והלשון משמע שאז היה כבר לאחר פטירתם. ומה שמצינו ברכות טו: רב אושעיא קמיה דרבא, באמת צ"ל ר' יאשיה שהיה תלמידו דרבא כב"ב כב., ובחולין נח: מצינו א"ל רב אושעיא למר בר רב אשי, הוא ט"ס וצ"ל א"ל רב שייא והוא הנזכר זבחים לד: שאמר כוותיה דרב אשי מסתברא, וכן מצינו שחולק עם ר' יצחק כירושלמי סוף סנהדרין.

האומרים בשמו מצינו ר' שמואל בר חנינא כברכות פ"ב ה"ד, ור' תימא בר פפייס כסנהדרין פ"ד ה"ז.

והוא ואחיו לא עשו את התורה קרדום לחפור בה אך עסקו במלאכת תפירת מנעלים כפסחים קיג: ומקומן היה בשוקא דזונות ועבדי להוו מסאני - והזונות שהכירו בהם שהם קדושי עליון כשרצו לישבע שיאמינום אמרו בחיי רבנן קדושי דא"י.

ורב אושעיא היה לו גם חנות בטבריא כשבת פ"ו ה"ב, טיבריא אמרין מן סדרא רובא עד חנותיה דרב הושעיא, ובתענית פ"א סה"ב א"ר יוסי לר' חנייה אחוי [וצ"ל בר אחוי כמגילה פ"ג ה"ז] דרב הושעיא, נהיר את כד הוינן קיימין קומי חנותא דרב הושעיא חביבך.

ומצינו שני האחין ביחד תמיד כמכות יט: שישבו אפתחא דירושלים וקמבעי להו, ובעירובין מג. בעי רב חנניא – אמר רב אושעיא ת"ש, ושניהם עסקו במעשי בראשית - בספר היצירה כסנהדרין סה:, ופטירתו מפורש בע"ז פ"ג ה"א כד דמך רב הושעיא נפל קלון דטבריא.


אבא אושעיא או הושעיא איש טריא

בב"ר פ"נח־ב ובקה"ר פ"א־ה, ומד' שמואל פ"ח-ט, אמרו יום שמת ר' אבין נולד אבא הושעיא איש טריא וקראו עליו וזרח השמש וכו', והיה חסיד גדול, ומלאכתו היתה מלאכת כובס כב"ק פ"י ה"ה שהיו מלבושיו מן צמר ממין אחד שלא יחשדוהו שלקח מן הבגדים שנתנו לו לכבס.

ובירושלמי ב"מ פ"ב ה"ה ובפני משה שם יסופר באריכות שפ"א אבדה המלכה תכשיטין שלה והוא מצאן, וכשהביא להמלכה לא רצתה לקבל וא"ל כי יש לה טובים מהן, אך הוא אמר שמחזיר יען שכן צוה לו הקב"ה, ובזה קידש את השם שאמרה בריך אלההון דיהודאי.

פטירתו מצינו ויק"ר פ"ל־א. כד דמך ר' הושעיא איש טיריא (ובפס"דרב קעט: גרס ר' אבא בר הושעיא ובש"השר פ"ח־ז ר' אושעיא איש טרייא) ראו שמטתו פורחת באויר, והיו דורו קורין עליו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב הקב"ה לאבא אושעיא א"ט בוז יבוזו לו, ובמ'