עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/146

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


עכ"ל.

ובשניהם טעה טעות גדול או הזיד במעילה.

שמה שאמר מנהג מבטל הלכה, לא ר' אושעיא אמר כן מעצמו אך קאי על המשנה שאמרו מקום שנהגו שלא להשכים אינו רשאי לכופן וע"ז אמר זאת אומרת שאע"פ שהדין בכ"מ שהמוציא מחבירו עליו הראיה, וא"כ גם כאן אם בעה"ב שהתנה עמהן להשכים הוה אמינא שהם המוציאים ולהביא ראיה, לכן אמר שלא כן הוא דמדברי המשנה אנו נלמוד שהמנהג מבטל ההלכה, פי' יען שהמנהג הוא שלא להשכים אין כאן מוציא מחבירו ומסתמא שכרן ע"מ כן, ולא אוכל להאמין שימצא איזה בר בי רב שיעקש הישרה כהחכם ווייס ולעשות מזה כוונים לדבריו, וכן מובא ביבמות רפי"ב לעניין חליצה בסנדל.

וכדין האוכל איסור בזה"ז טעה עוד יותר, כי זה ידוע לכל שכל השעורין המה הלל"מ כעירובין ד: שאמרו שיעורין דאורייתא דכתיב - אלא הלכתא נינהו ואסמכינהו רבנן אקראי וכן מובא ברמב"ם ה' מאכלות אסורות פ"ב הי"א. ופשט הפשוט לית מאן דפליג שכל דיני השיעורין המה הלל"מ, אבל השיעורין עצמן נמסר לחכמים לשער כ"א בשיעורו הראוי לו כמו באיסור אכילה בכזית יען שאכילה בכזית נקרא אכילה, אבל הזית עצמו צריך שיעור ואפשר שכזית שהיה בימי אין זה כזית שהיה בימי ר' אושעיא, וזה שאמר שאם אחד אוכל כזית איסור בזמן הבית בשוגג אז יכול להביא מיד קרבן, אבל אם אוכל בזה"ז כזית איסור, אז צריך לכתוב לו השיעור שאכל יען שמא כשיבנה המקדש ויכול להביא את חובתו ואז אפשר שיאמרו ב"ד שכזית מחזיק כך וכך יגדל או יתקטן השיעור מכפי שהיה ביום שאכל ויחשוב בדעתו הלא לא אכלתי שיעור כזית אז, לכן א"ר אושעיא שצריך לכתוב השיעור כפי שהיה בשעת אכילה וזה ברור, ומה זה שייכות לפרוטה, ובפירוש מצינו קידושין יב. ממש להיפוך שאמרו שם כי אתא רב דימי אמר, ר' דוסתאי ור' ינאי ור' אושעיא שיערו כמה היא פרוטה, וזה ממש כדברינו שבימי ר' אושעיא נשתנית הפרוטה ולכן היו צריכין לשער כמה היא פרוטה בימיהם יען שאפשר שהפרוטה בימי הלל אינה שוה פרוטה כעת או להיפוך, ובזה כל דבריו נפל בבירא.

והרב ווייס חשב שהש"ס ירושלמי נאבדה מתוך קהל ישראל והקורא לתומו יאמין בכל דבריו, וכן לא יעשה ובפרט לחכם גדול שכמותו.

מדותיו היקרות די לנו להזכיר מה שיסופר סוף פאה שרבו רבנו היה סגי נהור והיה המנהג שהיה אוכל עם ר' אושעיא בכל יום ביחד, יומא חד היו לו אורחין ולא קראו לאכול עמו, בערב בא אלו וא"ל לא יכעוס מרי עלי יען שהיו לי אורחין ולא רציתי מבזיך, והושיב לו אתה פייסת למי שנראה ואינו רואה וכו', ושם שקלים ספ"ה יסופר שפ"א היה מטייל עם ר' חנא בר' חנינא באילין כנישתא דלוד א"ר חמא בר"ח כמה ממון שיקעו אבותי כאן, א"ל כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן לא הוון בני נשא דילעון באורייתא? ומו"ק פ"ג ה"ה שאזל לחד אתר וא"ל שלום עליכם כמנהג מקומינו, וב"ר פי"-ו פיליסופוס אחד שאלו אם חביבה היא המילה מ"מ לא נתנה לאדם והשיב לו בטוב טעם ודעת.

חייו ובניו ומשפחתו

כפי הנראה היה עני המתפרנס בדוחק כמגילה ז. ובירושלמי שם פ"א סה"ד ששלח לו ר"י נשיאה בפורים אטמא דעיגלא וגרבא דחמרא שלח ליה קיימת