יב., ב"ב פו. וקרא לאביי מר כתובות עז:.
וכן רבא כחולין עז. ההוא שנשבר העצם דאתא לקמיה דאביי שהייה ג' ריגלי א"ל רב אדא בר מתנא זיל קמיה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא דחריפא סכיניה. וכן מצינו רמי לרבא כעירובין לד: אותיב לרבא כשבת ח., עירובין ח: לד:, כתובות כח., גיטין כח:, ב"מ יב. והוא ורבינא שיילו לרבא כברכות כג., ואך שבל"ס היה קשיש מרבינא יען שרב אדא בר מתנה זכה עוד לראות פני רב יוסף ולקבל ממנו כפסחים יג. שאמר לרב יוסף בפירוש אמרת לן, ובנדה כה: רב אדא [בר מתנא] אמר רב יוסף, אבל גם שניהם ישבו לפני רבא, וזה שאמרו ב"מ יב. א"ל ר"פ לרבא ואמרי לה רב אדא בר מתנא לרבא ואמרי לה רבינא לרבא יען ששלשתן היו תלמידי דרבא והיה להם ספק מי מהן שאל מרבא, ובכתובות פה. ר"פ ורב אדא בר מתנא יתבי קמיה דרבא, ובשבועות יח. וזבחים ק: הקשה רב אדא בר מתנא לרבא א"ל רבינא לרב אדא ב"מ - א"ל רבא ציית מאי דקאמר רבך ופרש"י שקאי על רבינא, ובאמת פלא הוא שרבינא לא היה רבו, וקרוב מאוד לומר שהוא איזה הגהה מתלמיד טועה והובא ברש"י, ופשט הפשוט שרבא קאמר לו על עצמו שצריך לציית אותו, ובדק"ס שבועות שם מביא מחי' הרש"בא שרבינא קאמר לו ציית מאי דקאמר רבך, וגם זה קשה שרבא היה גם רבו דרבינא ולמה אמר לו "רבך" ואפשר שצ"ל "רבן".
ובמנחות מג. מצינו רב אדא קמיה דרבא משמיה דרב עוירא, אפשר שצ"ל ר"א בר מתנא או כגרסת דק"ס רב אחא, ומה שמצינו מנחות נט: אמר רב אדא כותיה דרב אשי מסתברא הוא ט"ס וצ"ל כמו בזבחים לד: אמר רב שייא כוותיה דרב אשי וכו', ומה שמצינו יומא לז. תרגמא רב שמואל ב"פ קמיה דרב אדא גרסת דק"ס נכונה שצ"ל תרגמא רב שמואל בר אחא קמיה דר"פ. וכן מה שמצינו סנהדרין קח: אמר רב אדא אמרי דבי ר' שילא שם גרסת הערוך רב ור' שילא, ובזה סרו כל תמיהות סה"ד מי הוא סתם רב אדא.
ובנדה סז: א"ל רב אדא לרב חיננא מסורא לאו הכי הוה עובדא בדביתהו דאכא מרי ריש גלותא דאיקוט אזל ר"נ בר יצחק לפייסה. ובספר בית ועד לחכמים להגאון בעל מלא הרועים רוצה לומר שרב אדא היה גיסו של רג"בי, כי רג"בי היה חתן הריש גלותא והוא היה בנו, והבין מה שאמר "אבא מרי" הוא כמו "אבי מורי", ובמחילה שגגה היא
- שלא ר"נ בר יצחק היה חתן הנשיא אך ר"נ בר יעקב היה חתן דבי ריש גלותא.
- אבא מרי היה כך שמו של הריש גלותא.
וקרוב מאוד לומר שהוא רב אדא בר מתנא, ועל רב אדא בר מתנא יסופר עירובין כב. שלמד תורה מתוך הדחק היותר גדול, כי יסופר עליו כשהלך לבי רב אמרה לו אשתו ינוקי דידך מאי אעביד להו? והשיב לה מי שלימו קורמי באגמי? ורבא כששמע המעשה הנפלא הזאת דרש עליו הפסוק שחורות כעורב במי שמשום עצמו אכזרי על בני כעורב, אבל רב אדא בר מתנה היה תלמידו דרב ואמר בשמו כשבת קט., יומא ד:, ע"ז כח:, ובברכות ל: איתא בטעות אמר רבא וצ"ל אמר רב, והיה כמו חברם של ר"נ ורב ששת כזבחים ה: יתיב ר"נ ורב ששת ויתיב רב אדא בר מתנה גבייהו ושקיל וטרי עמהם והקשה להם, והוא נזכר ביצה יז:, ובשבת קמ. רב אחא בר יוסף חש ביוקרא דלבא אתא לקמיה דמר עוקבא - אזל שאל בי מדרשא א"ל תני דבי רב אדא ואמרי לה דבי מר בר רב אדא, אפשר שהוא בר מתנה.
