עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/133

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


בשמו גיטין פ"ח סה"ג, ר' חייא בר אבין שאלו שבת קמ., רב חיננא בר אידי בעי מיניה פסחים עה., ויתיב קמיה כע"ז ז..

רב מלכיה משמיה כע"ז לה:, וביצה כח: איתא ר"א בר אהבה אמר רב מלכיה אך גרסת הב"ח והגר"א להיפוך.

ר' שמואל בר חלפתא (או תחליפא) משמיה ברכות פ"ג סה"ה.

מקורותיו הפרטים מצינו שבת קלה. ויבמות פ"ח ה"א שנולד לו בן מהול ואהדריה אתליסר מהולאי עד דשווייה כרות שפכה ואמר תיתי לי דעבדי אדרב, ור"נ א"ל שגם אדשמואל עבר, וגם בת היה לו שנשאת לרב חנא כיבמות קי:.


רב אדא בר אהבה ב) בימי רבא

שמו האמיתי היה רב אדא בר אבא ואך לפעמים נשתבש ע"פ המעתיקים וכתבו ר"א בר אהבה.

הוא היה תלמיד מובהק לרבא בישיבתו הפרטית שהיה עוד בחיי רב יוסף כמבואר ב"ב כב., והיה מסדר מתניתא ע"ד זימנין כנגד תורה נביאים וכתובים ועייל לקמיה דרבא כתענית ח., הקשה לרבא כשבת צד: קלח:, פסחים ס:, יומא יד. עג., יבמות סא: (קראו רבא מבלי לב), נדרים כו:, (וכן צ"ל ב"מ סג:), ב"ב קלג., סנהדרין פא., מכות ח., חולין כה. עד..

אמר משמיה דרבא פסחים יד., ובכתובות סח: א"ל רבינא לרבא אמר לן ר"א בר אהבה משמך, מתרץ דברי רבא כב"ק לא:.

וכן ישב לפני אביי כיבמות קכב. שעכ"ום אחד אמר שהרג ישראל ואתאי אשתו לקמיה דאביי (להתירה להנשא) אמר לה רב אדא ב"א זיל לקמיה דרב יוסף דחריף סכינא, ובקידושין עו: יסופר שאושפזיכניה דר"א בר אבא היה גר, והוו קמנצי איהו ורב ביבי בענין שררות העיר אתו לקמיה דרב יוסף, ורב יוסף רצה לפוסלו מפני שהוא גר א"ל רב אדא ב"א הלא אמו מישראל, וע"י הכשירו ואמר אביי מאן דמשרי צורבא מרבנן באושפזיכניה לאשרי כר"א ב"א דידע למהפיך בזכותיה.

וכן מצינו שאמר משמיה דעולא כב"ק נה..

וסיבת מיתתו יסופר ב"ב כב. שרב דימי מנהרדעא הביא גרוגרות בספינה א"ל ריש גלותא לרבא שיראה אם הוא צורבה מרבנן נקיט ליה שוקא, ושלח רבא לרב אדא בר אהבה לבודקו, אזל ובעי מיניה ולא יכול להשיבו, ושאלו רב דימי אם הוא רבא, טפח ליה בסנדליה אמר! בין דידי לרבא איכא טובא מיהו אנך רבך, ורבא רבה דרבך ולא נקיט ליה שוקא ואפסיד גרוגרות דידיה, אתא לקמיה דרב יוסף להתאונן על שעשה לו רב אדא בר אהבה כך, וקלל רב יוסף מאן דעביד זאת, ונח נפשיה דרב אדא בר אבא, ואז התאוננו כולם שכל אחד גרם מיתתו, רב יוסף יען שקללו, ורב דימי יען שהפסיד גרוגרות דידיה, ואביי אמר שע"י נענש יען שהיה אומר לרבנן למה לכם ללקט עצמות בי אביי בואו ואכלו בשר שמן בי רבא, (שיעץ לרבנן שילכו ללמוד לפני רבא שהוא גדול יותר מאביי), ורבא התאונן שע"י נענש יען שפ"א אמר להטבח שיתנו לו בשר מקמיה שמעיה דרבא שהוא עדיף ממנו, ור"נ בר יצחק אמר שע"י נענש יען ר"נ בר יצחק היה ריש כלה בישיבת רבא, ובכל יום ויום ר"א בר אבא ורנ"בי היו מרהיט לשמעתיה והדר עייל הדרשה, פ"א נקטוהו לר"א בר אבא, ר"פ ור"ה בריה דרב יהושע, ועי"ז נתאחר רנ"בי, ונצטער מזה, ואמרו בגמרא שמסתבר שע"י רנ"בי נענש רב אדא בר אבא.