רב אדא בר אהבה להתם א"ל שמואל (לרב) ניתא מר ונקיף א"ל לא צריכנא האידנא דאיכא רב אדא בר אהבה בהדן דנפיש זכותיה ולא מסתפינא, והאמת כן כי חסידותו היה עד להפליא כאשר יסופר עליו ברכות כ. שפ"א ראה אשה אחת לבושה כרבלתא (בגד שעטנז) בשוקא והוא סבר דבת ישראל היא קם קרע מינה, ואח"כ נמצא שהיא נכרית והוצרך לשלם ד' מאה זוזי, ושאלה מה שמה ואמרה "מתון" אז השיב בדרך הצחות מתון מתון ד' מאה זוזי שויא.
ובנזיר נז: ששאל פ"א לר"ה לדידך מאל מגלח, וב"ק פ. שאל ל"ה דידך מאי (מי שומר בהמה דקה שלך) והשיב לו "חובה אשתי" א"ל חוב תקברון לבניה והיה כשגגה שיוצאה מלפני השליט וכל שניה לא איקיים זרעא לר"ה מחובה.
ובתענית כ: יסופר שר"ה היה לו חמרא בבית רעוע ובעי לאפנייה והתיירא שמא תפול הבית, ועייליה לרב אדא ב"ר להתם ומשכיה בשמעתא עד דפנייה, בתר דנפיק נפל הבית ור"א בר אהבה הרגיש בזה ואיקפד.
וברכות ה: יסופר שפ"א נתחמץ יינו דר"ה ד' מאה חביות ועל רב אדא בר אהבה ורבנן אצלו וא"ל לעיין מר במיליה א"ל ומי חשודנא בעינייכו? א"ל מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא? וכשמצאו החטא והוא קיבל עליו שלא לעשות עוד כן אמרו שהמחומץ נעשה יין, ובירושלמי תענית ספ"ג יסופר כד הוה בעי ייחות מטרא הוה שלח חד מסאניה, כד הוה שלח תריהון הוה עלמא טייף.
וזכה לאריכות חמים וכששאלוהו במה הארכת ימים השיב מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני, ולא הרהרתי במבאות המטונפות, ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ובלא תפלין, ולא ישנתי בב"המד לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא ששתי בתקלת חברי, ולא קראתי לחברי בחניכתו, ובירשולמי תענית ספ"ג, אמרו עוד מעלות שמימיו לא קדמו אדם לב"הכנס, ולא הניח אדם בב"הכנס ויצא, ולא שמח בתקלת חברו ולא באת קללת חברו על מטתו ולא הלך אצל מי שהיה חייב לו.
חבריו היו כל גדולי דור השני, ר"ה כברכות כב. שא"ל ר"ה לרב חסדא, רב אדא ב"ר קאי כוותיך, ובעירובין עח. שקלו וטרו יחד בהלכה, מחלוקתן פסחים פ. נדרים פא. ובירושלמי שם פ"ט ה"א.
רב כהנא חולק עמו ברכות מג..
ורב נחמן שהיה אז גדול הדור קיבל ממנו הלכות רב כעירובין נט:, ב"ק כד., קידושין נד:, ובמנחות מב. ר"נ אשכחיה דרמי חוטי וקמברך לעשות ציצית א"ל הכי אמר רב ציצית אין צריכה ברכה, נראה שצ"ל שרב אדא ב"א אמר כן לר"נ, וכן מצינו חגיגה כה. ששקיל וטרי עם ר"נ.
מקומו הקבוע היה בפומבדיתא ושם הרביץ תורה ברבים עם חתנו רב חנא כיבמות קי: אר"נ אשכחתיה לרב אדא בר אהבה ולרב חנא חתניה דיתבי וקמקוו אקוותא בשוקא דפומבדיתא ואמרי וכו'. וכל גדולי הדור היו תלמידיו כר' אבא ב"ב קע. ר' בא בר המנונא בשמו ברכות פ"א ה"ב-ז:, גיטין פ"ח סה"ג, קידושין פ"א ה"ו, ר' אבא בר זבדי אמר בשמו שבת פ"א ה"ב, רב אידי בר גרשום בשמו כריתות ט., רב ביבי משמיה עירובין עה:, רב המנונא שאלו גיטין פא:, אמר בשמו שבועות פ"ו ה"ב, כתובות פ"ד ה"ה, קידושין פ"א ה"ו, רב המנונא סבר אר"א בר אהבה כתובות מ., גיטין כו: פא:, ר' חונה (הוא ר' הונא תלמידו דרב חונא) בשמו עירובין פ"ד ה"ג.
ר' יעקב בר אחא ר' בא בר המנונא
