עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/129

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


כשביעית פ"ב ה"ג, ובחלה פ"א סה"א ר' יוסי בשמו, ר' יוסי בר' בון בשמו חלה פ"א סה"ג ר' יעקב בר אחא בשמו שביעית פ"ח ה"ז, כלאים פ"ז ה"ג. ר' זריקן מצינו כלאים פ"ט ה"ב שאמר יהבו לר' אבינא ביעתא במפה, ונראה שהיה כמו חברים עם ר' אבין ואף שלא מצינו שדברו פא"פ אבל מצינו ברכות ז. ל. א"ר אבין ואיתימא ר' אבינא, וכל מצינו בכורות לג. במערבא אמרי משמיה דרבינא, ובתמורה כד. הגרסא ר' אבין ושניהם צדקו שהיה מסופק להם מי הוא בעל המאמר, אבל א"א לומר שהוא רבינא חברו דרב אשי יען שבימיו כבר נחרבו כל ישיבות בא"י.

ונזכר קידושין עא., ב"ב קע. בשם ר' אבינא, וע"ז ר' אבינא אמרו שהוא רבינא הקדמון.

ומה שמצינו ברכות ד: א"ר אלעזר א"ר אבינא כבר מוגה שצ"ל א"ר אלעזר בר אבונא וכן הוא בדק"ס.


ר' אבונה בר סחורה

נזכר פסחים פ"י ה"ה.


ר' אבונה בר שילא

ערך רבינא בר שילא.


ר' אבונה זעירא

בשביעית פ"ד ה"ב יסופר שראוהו רץ אחר החמור בשבת (שכפאוהו עכ"ום), ובסנהדרין פ"ג ה"ד הגרסא ר' בונא זעירא.


ר' אבונא ספרא

נזכר במ' סופרים פ"יב ה"ד. ר' יונתן ספרא דגופתרא נחית להכא, חמא לר' אבונא ספרא קרא שירת הבאר ובירך לפניה ולאחריה א"ל ועבדין כן? א"ל אד כדון וכו'.


אבירם

(דתן ואבירם בני אליאב. רפ"טז במדבר)

ר' יהושע בן אבירם אס"ר פ"ד-ד.


ר' אביתר

(אביתר בן אחימלך הכהן, שמואל-א פכג-ז).

אמורא בא"י בדור השלישי, הוא היה חברו דר' יונתן (תלמידו דר' יוחנן) כאשר יסופר גיטין ז: ששלח לרב חסדא גיטין הבאין משם לכאן אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, ורב יוסף הקשה מאן לימא לן דר' איבתר בר סמכא הוא, ועוד הא איהו דשלח לרב יהודה בני אדם העולין משם לכאן הם קיימו בעצמם ויתנו הילד בזונה, וכתב ליה בלא שרטוט - א"ל אביי אטו כל דלא ידע הא דר"י לאו גברא רבה הוא? ועוד הא ר' אביתר הוא דאסבים מריה ע"י, דאשכחיה ר' אביתר לאליהו א"ל מאי קא עביד הקב"ה ע"ל עסיק בפלגש בגבעה ומאי קאמר א"ל, אביתר בני כך הוא אומר, יונתן בני כך הוא אומר.

מאמריו נזכרו ברכות פ"ט ה"א, ב"ר פ"מח-יב, פ"פח-ב, ש"ר פ"א-כט, ויק"ר פ"יח-ד, שה"שר פ"ז פסוק ד'.

ומצינו שהיו לו שני בנים כמפורש שביעית פ"ו ה"א-יח, ושם איתא ב' בני אביתא דדמא.


אבלט

חכם גדול מחכמי אומ"הע והיה אוהב ורע לשמואל ויסופר ע"ז ל. שמואל ואבלט הוו יתבי אייתי קמייהו חמרא מבשלא משכיה אבלט לידיה (שלא ליגע בהיין) א"ל שמואל שיין מבושל אין בו משים יין נסך, ובשבת קכט. קרא לשמואל חכימא דיהודאי, ושם קנו: שמואל ואבלט הוו יתבי והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא א"ל אבלט האי גברא אזיל אלא אתי דטריק ליה נחש וימות, א"ל שמואל אי בר ישראל הוא אזיל ואתי וכן הוה, ובירושלמי שבת פ"ג סה"ג וביצה פ"ב ה"ה אבלט שאל מלוי סריסא, בל"ס צ"ל מלוי בר סיסי.