עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/115

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה לא עבר הגהה


אתי ליה שלמא ממתיבתא דרקיע כל מעלי יומי דשבתא, ושמע שלהחסיד אבא אומנא הוי אתי ליה שלמא כל יומא, חלשא דעתיה דאביי (שסבר שלא הגיע עדיין למעלת חסיד) ושדר אביי זוגא דרבנן למבדקיה ומצא כי באמת מעשי אבא אומנא גדולים מאוד.

וקרוב מאוד לומר יען שראה שרבו רבה היה שנוי על בני מתא כשבת קנג. השתדל הוא ברוב חכמתו להיות אהוב לכל וגם להוכיחם בענות צדק כדי שיהיו דבריו נשמעין. וזה שאמרו ברכות יז. מרגלא בפומיה דאביי לעולם יהא אדם ערום ביראה מענה רך משיב חימה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם ואפילו עם נכרי בשוק כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה ויהא מקובל על הבריות.

וכל דבריו באמת קיים כקידושין לג. שהיה יהיב ידיה לסבי, והיה דן את כל האדם לכך זכות, וידע שא"א לכל אדם להגות בתורה תמיד וזה שאמר ברכות לה: הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם כר' ישמעאל ועלתה בידם, וביבמות עו. אמר אטו כו"ע יעקב אבינו? וכגיטין ו: אמר אטו כל דלא ידע הא - לאו גברא רבה הוא? ושגור על לשונו לומר פוק חזי מאי עמא דבר כברכות מה:, עירובין יד:, ואמר מוטב שיהיו שוגגין וכו' כשבת קמח:, ובגיטין נט: אמר כל התורה כולה מפני דרכי שלום. והעולה על כולם דרשתו היקרה יומא פו. ואהבת את ה' שיהא שם שמים מתאהב על ידך (וכבר פרשתי בספרי בו"ל שכונתו לומר איך אפשר לצוות לאהוב דבר שא"א לראותו. ולכן אמר שכונת התורה שכל אחד מישראל צריך להיות ישר הולך בכל דרכיו ובכל מעשיו ואז כשאיש ההוא הולך ברחוב כ"א יאמר ראה האיש היקר הזה מבחר היצורים וע"י יתאהב היוצר, ולכן אמר יומא עב: כל ת"ח שאין תוכו כברו נקרא נתעב, יען שממנו ילמדו לשנא את היוצר ולעשות כל מיני תועבה בשם התורה וידמו כי כל נושאי התורה רמאים הן ואך מסוה הצדק ישימו על פניהם, ותוכם ניכר).

ולכן גילה ברוב חכמתו כל מיני רמאות כדי שנוכל להזהר מהן, ואמר סנהדרין עו: איזהו רשע ערום זה המשהה בתו בוגרת, וב"ב מו. אמר לרבא תא אחוי לך רמאי דפומבדיתא מאי עבדי, והראה להרמאים שידוע לו ערמתם כשבת יט. שאמר לההוא קצרא כבר קדמך רבנן, וכן ב"ב קסז. שאמר שאלו שיראה לו חתימת ידו א"ל כבר קדמך רבנן. ובסוכה נב. יסופר שפ"א שמע לההוא גברא דקאמר לההיא איתתא נקדים וניזול באורחא, והוא ברוב חכמתו הפרישן מהעבירה והם לא ידעו.

וכשרצה להוכיחם על עון חילול שבת דרש להם שבת קיט. לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו את השבת. וכשראה שיש בעירו אנשים אלמין רשעים יסופר שבת קו. ההוא בר קשא דפומבדיתא (ממונה למלך וישראל הוה, רש"י) דטרקיה נחש ולא הועיל לו שום רפואה א"ל אביי דלמא חיויא דרבנן נשבו דלית ליה רפואה, (וזה שרמז להם שלא יזלזלו בכבוד חכמים שנשיכתם נשיכת נחש).

ידיעתו בהויות העולם נוקב ויורד עד התהום, כיבמות סג: שאמר היכי דמי אשה רעה מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה [פומא], ובכתובות סב: רוצה אשה בקב ותפלות מעשרה קבין ופרישות וביבמות קיח: דשומשמנא גברא כורסיה בי חרתא רמו לה, וביבמות מב: אשה בושה לבא לב"ד.

וכל אמרי אינשי היו שגורים על פיו כברכות יט. אל יפתח פיו לשטן, שם סג. באתר דאית גבר תמן לא תהוי גבר.

שבת לב. תפש תירוס אמתא בחד מחטרא להוי.

שבת קו: גמרא גמור זמירתא תהא.

פסחים כח. סדנא בסדני יתיב מדויל ידיה משתלים.