עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. I. 1910.pdf/113

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


כתובות נח., קידושין עו:, שבועות לב., זבחים לד..

מנא אמינא לה, שבת סו., יבמות סט: ע., בכורות ט., נדה לז:.

מריש הוה אמינא, ברכות ח., שבת כג., יומא כג., ב"ב ח:, חולין קה: קלג..

משמעות דורשין איכא בינייהו, ר"ה כ:, מו"ק ז:, יבמות צד:, ב"מ כז., סנהדרין עו:.

נקטינן, ברכות מה:, עירובין נח:, ביצה יז:, מו"ק יב. יג., תענית י., כתובות סה: קג. קיא., נדרים מא., נזיר נא:, סוטה לח., גיטין לב: מח: נו: נט:, קידושין לג., מכות יא:, חולין נג., ערכין יא:, תמורה כב:, נדה לז..

שכן עני וכו', שבת עד. עו: קכ:.

ש"מ, ברכות סג., שבת לה. סה. קלה: קמ., יומא יב. כה. לא. סח: עו., סוכה לג. לד., מו"ק ו., חגיגה כה:, כתובות יב., נדרים ח:, גיטין פב., ב"ק קי:, ב"מ עט:, ב"ב ג. כ: קיח., מכות כג., סנהדרין לז., מנחות צה., נדה נח:.

שתי לשונות הן, נדרים טז., שבועות כא., גיטין לב. עב..

שתי תשובות בדבר, שבת עז., חולין י:.

תיתי לי, שבת קיח:, ביצה לו:, מגילה כט..

תני, ברכות נט:, כתובות יב., נדרים כג:, סוטה ז:, גיטין י:, סנהדרין ו:, שבועות כט..

תניא דמדעייא לך, עירובין פו:, יומא עז:.

תרגמא אביי אליבא דרבא בערך רבא.

והנה מלבד גדולתו בתורה היה בקי גדול בעיבור השנה כברכות נט:, ובטבעיות החיות והעופות והדגים, כחולין סג. שאמר באות שבעופות קיפוף, באות שבשרצים קופדאי, ובחולין עט: אמר עבי קליה בר חמרא, צניף קליה בר סיסי, וב"ק פג. אמר מישט שייטי טובא, בחמשים אמה מליא, ובסוכה ח. האי צחנתא שריא משום דלא מרבה מינייהו דג טמא, ובפסחים ט: מצינו דבר נפלא שאמר בי"ג דשכיח ריפתא בכולהו בתי לא מצנעא (העכברים), בי"ד דלא שכיח ריפתא בכולהו בתי מצנעא, ורבא חייך עליו וכי חולדה נביאה היא? אבל האמת כדברי אביי כי חכמי הטבעים כתבו שטבע העכבר הוא שב"ז שרואה שיש בבית הרבה אוכל אז לא יצניע יען שהעכברים רשיעה נינהו ועינם צרה פן תבא עכבר אחר ויאכלנה, ויצניעו אך כשאכף עליהם פיהם ורואים שאין שום מאכל בחדר אז יצניעו. וזה שאמר אביי, ומה שלא השיב לרבא הוא יען שרבא הקשה עליו לאחר מותו וכדמשמע הלשון "אמר רבא" ולא אמרו "אמר לו רבא", ויען שהוא בעצמו עבד שדותיו וכאשר נבאר הלאה לכן ידע היטב טבעת הארץ והאלנות כב"ב כז: שאמר מיזל אזלי טובא אכחושי לא מכחשי אלא עד ט"ז אמה, וברכות מ: אמר מרבי רבו (הפטיראות) מארעא מינקי לא ינקי מארעא, ובנדרים מא: אמר ערסן בעין בשולא כבשרא דתורא. והיה בקי גדול בעייני השדים כברכות ו. שאמר אינהו נפישי מינן, ופסחים קיא: חזא קטב מרירי, ופסחים קיב: פ"א פגעה (אגרת בת מחלת), באביי והוא גזר עליה שלא תעבור ביישוב לעולם, והמעשה בב"ב נח. בהאמגושא דהוה חטיט שיכבי וכו'. וגם היה בקי גדול ברפואות וטבע האדם, כברכות מד:, שבת י: קמ., פסחים קיב:, כתובות עז:, נדרים ח:, גיטין סז: פו., וביבמות פ. אמר כל המטיל מים ואינו עושה כיפה זה סריס.

מקראיו הפרטים ופרנסתו

כשישב לפני רבה דודו אז שם לילות כימים להגות בתורה כעירובין סח: כששאלו רבה בר רב חנן למה לא יעשה עירוב במבואה השיב לו אנא טרידנא