אחריהן – הלא זאת חכמתם ובינתם לעיני העמים. אוי לנו כי שבענו קלון מכבוד! לשון למודים, מוסר השכל, מליצה אם כי לא מפוארה היו להם לחכמה נפלאה וכדבש למתוק, ויאשרוני ויהללוני, ויתנדבו בכל לבם.
אחרי ארבעה דרושים בארבעה בתי כנסיות אין דורש ואין מבקש, צר לי מאוד כי לא נמצא שם פקיד קיסר ווין, ונוסף מכאובי כי אבדתי בחפזי מכתב היציאה, אמרתי נגזרתי, אבדה תקותי לצאת, נועצתי באיש מכירי ויאמר לי:
– שמע בקולי, איעצך, זה חמש שנים אשר פה נמצא איש ווין והוא יושב בבית פקיד ספרד, איש נכון, חכם ונבון, ונחמד מכל עם ועם, כתוב לו ספר אולי יש תקוה!
וכן עשיתי. שלחתי אגרת בלשון צרפת ביד הערבי משרתו, וישב אלי לאמר:
– קום עלה!
הכרת פני האיש ענתה ביושר לבבו ונפת דבריו הגיד בהדר כבודו ,אמצני במו פיו ויבטיחני לעזרני כל ימי היותו שם למען אכתוב לו אגרות בלשון אינגליש, וביום ההוא החל להראני את כבודו ואת גדלו, נשקתי את ידו ואצא מעמו שמח וטוב לב. ויהי כי היתה הרוחה ואתהלכה ברחבה עם אוהבי, בהיותנו על שפת הים הגיע שר העיר על רגליו ומשרתיו אחריו, נערכו אנשי המלחמה בחפזה כחצי מעגלה ויקדו ויקראו בקול גדול כולם כאחד: איל לה יבארק פאמור סידו ,רצו לומר, אלהים יברך ויצליח דברי אדוני!
בשובנו לביתנו, אם רעי כי הרה ללת היתה יושבת על המשבר ותלד בן. וימהרו ויתלו מגילות רשימות בשני משולשים משולבים הנקראים "מגן דוד", בפסוקים ובשמות מלאכים, לשמור היולדת מלילית, ויתוו באצבעות ציונים על הספים בחמר ובזפת להפחיד את השדים. ויתלו על הפתח פסת בלויי סחבות ורקיקי מצות להיות מנת מאכלם ובגדם ללבוש. זה דרכם כסל למו,
