כאנשים. שפתן מתבוללת כמשפט כל היהודים מתגוררים בכל מגוריהם אשר לא ישימו לבם ללמוד לשון עמים אל נכון :שפתן ספרדית במבטא פורטאגיז, אף לא מתפללות, אם כי הוטל עליהם מחכמי המשנה, באמרם: "כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות", והאשה לא מטוהרה היא בימי נדת דותה והימים האלה יפלו לפתע פתאום. המנהג הזה הזקין שרשו משנים קדמוניות ונדבק להנה מחקות הגוים כי אף נשי הערביאים לא תתפללנה.
הובאתי למדרש התלמוד. דרך למודם צלולה מדרך אנשי פולין וקרובה לדרך המזרחים. גם ידיהם רב להם בקבלה–מנוס המתחכמים לבל ילמדו בחקירות. הה זיד! תחמוד בתעלומות יען אין צריך לראיה[1]! לו חכמו ישכילו זאת החכמה על אופניה להסיר המסך המבדיל ולהוציא היקר הכמוס באוצרותיה, הלא עיניהם תחזינה כי כלה זרע אמת ההולך ומשתרג למעמקי ולמרחבי הפיליסופיאה הטבעית, וכי הוא עוטה מעיל בל תשורנה עין רואה ולבלתי תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות, אך הם לא כן ידמו ולבם לא כן יחשוב .וכיראם מגשת אל כבודה בת מלך פנימה בחרו להם לקשור קשרים באותיות, לאסור איסר במלות, ויתנבאו בהמה באין מבין. דבר ספרי חכמה כ"מורה" ודומיהם יקר ביניהם, כמעט ישאו שמותם על שפתם כמזכיר דברים נפלאים. למזער קראו ארחות משפט בספרי פוסקים ומעט מזה המקרא, וקוראים על פי התורה בטעמיה ספרי איוב, משלי, תהלים, ישעיה, דניאל.
ביום השלישי חפצתי לראות שפת הים :תמונתו חוף גיבראלטער. אך זה מורה באצבע חכמת אינגלענדר אשר כוננו וכללו יפיו, וזה יביע אולת הערביאים כי יד הטבע אתם לעזור ומראה להם הדרך והמה בועטים בזבחה, ותרפינה ידיהם משום אבן אל אבן, אין ספינה בחוף רק סירות דוגה. אניות מלחמה אין להם רק השודדות בים. בלכתי לחוף עברתי לפני במת הערביאים בעת
- ^ ר׳ יעקב פראנסיס ב"עץ הדעת"
