עמוד:משא בערב.pdf/23

והמעט אשר על שני טורים או על שלשה, על הטור העליון ‫יציע סביב לחצר לכל צרכי הבית.

‫הנה זאת תורת הבית אשר ישבנו בו‪ ,‬וכמעט כל הבתים ‫הם על מתכונת הזה‪ .‬רק בתי הפקידים נוצרים כוננו כדרך בתי ‫אירופא. בתי הדלים מלאו קיא צואה בלי מקום, אך בתי הקצינים ‫אף באין הדר זכו בעיני.

‫החנויות הן כמחִלות בקיר, כמנהרות אשר ראיתי בבואי, גבוהות מן הארץ חצי קומת איש ויוכל איש היושב בהן על ‫הארץ לקחת את כל אשר יחפוץ בהושיט ידו לבד בל יעמוד, ‫כי לא יכילו שני אנשים. דלת החנות נסגרה במפתח עץ, ‫במערות אלו מוכרים כל ממכר. המעט הם סוחרי בגד, יותר ‫מהמה רוכלי בשמים, ועל כולם מוכרי מאכלים. רק בראותי כל ‫אלה נהפכו מעי בקרבי: בשר צלי שמן, בורית, חמאה, זיתים, ‫ומינים שונים – הכל הולך אל מקום אחד בשני חריטי מאזנים ‫עשויים מקש, והכל נקח באצבעותיהם ונתון מיד הקונה אל יד ‫המוכר ומיד המוכר אל יד הקונה. אבני המשקל הם אבנים מן ‫השוק, תופרי בגדים ערביאים לא יצלחו רק לבגדיהם לבד‬ ‫והיהודים לבגדיהם לבד, ומאלה גם לבגדי נוצרים. הערביאים ‫עושים נעלים להם וליהודים; והיהודים – נעליהם ונעלי נוצרים.

ביום הראשון. הסוחר, המשרת והמליץ נסעו ללאראגי ‫לדבר על עניניו עם אח פקיד גינואה פראנסיסקו קואפי היושב ‫שם וקרוב למלכות, והניחני בטאנגיא לשמור הונו ועזבוניו, וארוחתי נתנה לי מאת בעל הבית דבר יום ביומו עד שובו.

‫‪‬

שער ב

חפשי מכל שיג נתתי את לבי לדרוש ולתור ביהודים, בדרכם ובעלילותם. האנשים טובי לב, עושי צדקה, אוהבי הגר, מכבדי התורה ולומדיה, ומוקירים מאד יהודי אירופא הבאים