עמוד:משא בערב.pdf/19

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה עבר אימות


‫‫כל גלילות מארוק מן הקצה אל הקצה. בזה נוקשה וגם נלכדה‬ ‫גאות דון סיבאסטין דוכום בראגאנסא במלחמת אלקסר בשנת 1577 לספירת הנוצרים.‪

‫שם מצאנו סוחר איינגלענדער אחד בא לקנות סיסים‬ ‫ופרדים הנמצאים לרוב בארץ ההיא בחורים וטובים‪ ,‬אך הסוסים ‫לא יכונו רק לרכבה‪ ,‬כי אין עגלות בארץ למשוך,‪ ‬ובמרעיתם ‫באחו כל היום, וישבעון וירוון מדשני ארץ‪ ,‬תכבד עליהם העבודה‬ ‫ולא יצלחו מאד למלאכה כיושבי הארץ.‪

‫הסוחר הביא עמו מטתו ואהלו כדרך כל עוברי ארחות‬ ‫מערב‪ ,‬יען לא נמצא מלון ולא מטה בכל הדרך אשר אתה הולך. ‫ויהי בבקר‪ ,‬ויבא אליו איש יהודי מטיטואן להיות לנו לעינים ‫ולמליץ‪ ,‬כי בעיר הזאת ובערי טאנגיא‪ ,‬לאראגי‪ ,‬אלקסה‪ ,‬ארזילה‬ ‫וריף נמצאו רבים מזרע היהודים אשר נסו מארץ ספרד‪ .‬ביום ‫השלישי שמנו לדרך פעמינו במשמרת ששה רוכבי סוסים ערביאים ‫בעלי מלחמה מהעומדים על הפרק להשחית כל הלובשים מלבוש ‫נכרי הולכי על דרך, ונלך מאחרי קיר חומת העיר עד הגיענו‬ ‫אל דרך סלולה.

באמרי "סלולה", לא יעלה על לבך כי דרכיהם כדרכינו‬ ‫הולכות למישרים במעברות ותקונים‪ .‬מעשה ידי הטבע יאיר על ‫פני כל המערב בהוד והדר‪ ,‬אך כל ידי אדם תרפינה,‪ ‬אין מסקל‬ ‫אבן‪ ,‬אין מרים מכשול‪ .‬בלכתנו בדרך תכנתי עלילות לדעת את‬ ‫האנשים ואת שיחם למען אמצא חן בעינם‪ ,‬בהתנהל גם אנכי ‫לאטם‪ ,‬כי לא ידעתי איך יפול דבר‪ .‬ובאיש ישראל התוכחתי‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬והסיבותי לב שניהם להטות עלי חסד. ‫ ויהי השמש אל מחצית היום‪ ,‬ונשב לאכול לחם בנאות‬ ‫דשא תחת צאלי עצי השדה‪ ,‬אל מיכל מים הנגרים בלאט‪ ,‬ובנהמת ‫חסד המליץ רפד שמיכה על החציר ויכרה לנו כרה מכלכלת ‫מביתו די השיב את נפשנו‪ .‬והנכרים גם המה התיהדו בארוחתנו‬ ‫כי כשר הדבר והשתיה כדת‪ ,‬אשישה אחת מים חיים אשר החתים‬ ‫היהודי בטבעתו ובצמיד פתיל עליה‪ ,‬והאיש דניאל ואחוזת