עמוד:משא בערב.pdf/18

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דף זה עבר אימות


‫‫עניתי בחפזי:

— ‫אלך.

— אך – הוסיף עוד לדבר – השמר לך סודי אל תגל, כי ‬‫ידעת מה עזה קנאת הסוחרים, דע כי אני הולך אל מלך מארוק ‫להתחנן לו ולבקש מלפניו רשיונו להשתקע בעיר לאראוי לערוב ‫מערבי דרך ים בצמר ודונג‪ ,‬אם יעלה בידי אתה תהיה על‬ ‫ביתי‪ ,‬ואם לא–הן לא חסרת כל.‪

‫נמשכתי בחבלי תקותי והבטחתו כי איש ישר הוא‪ ,‬ואפת‪.‬‬ ‫וילך ויקח לו ולמשרתו יחדו מכתב היציאה (פאספארט) מאת‬ ‫סופר העיר‪ ,‬ואני לקחתי מכתב אחד לבדי אשר שאל בעבורי ‫רב חובל איש גינואה אוהבי‪ .‬כי כן כוננו בל יודע הדבר‬ ‫לעין כל.

ויהי היום והנה אני שיט באה טיטואן ויתן הסוחר שכרה‬ ‫וירדנו בה לבוא עמה‪ ,‬עברנו לפני מצודת סאן-רוקו וסאן-פיליפו‬ ‫ועיר אלחזירא הנצבים זה אצל זה מול פני גיבראלטאר‪ .‬בקענו ‫מי המעבר‪ ,‬כי בהיותם נלחצים באפסים מביעים בשטף זרמתם‬ ‫ובארבע שעות היינו בין ההרים הלאה אל עבר אפריקא‪ .‬באנו ‫בנהר העיר‪ ,‬אך עד העיר לא באנו‪ ,‬כי כן דבר המלך מקדם ‫בל יבוא שם איש נוצרי או יהודי במלבוש נוצרי על דבר ‫מעשה שהיה‪ ,‬וממוני המלכים שהיו שם על סוחרי לאומותם יצאו‬ ‫והלכו לטאנגיא חוץ ממוני צרפתי‪ ,‬כי מטעם המלך הלך לעיר ‫ראבאד ויניחו תחתיהם משנים יהודים שם‪ .‬ארבעה משנה המה: ‪‫של צרפתי‪ ,‬של ספרד ופורטוגאל‪ ,‬של אינגלא‪ ,‬סווייד ודינמארקי, ‪‫ושל וינעדיג‪ ,‬גינואה וראגוזה‪ .‬אחרי קחתנו רשיון הערבאים‬ ‫שומרי החוף,‪ ‬ירדנו ליבשה ללון בבית אחד רחוק מן העיר ‫אלפים אמה הנקרא מארטין‪ ,‬ושלשה ימים היינו שם.

אלו מכון הבארבאריה לא יגן עליה בשפאים זקופים‬ ‫בצלעות הים הסוגרים את מבואה ויהיו להם למשמר‪ ,‬אלו מאת ‫אלף גבורי חיל ומלומדי מלחמות אירופא ימצאו דרך לבא ורחב ‫מחנה להעריך מערכותיהם, לא אפונה כי בימים מעטים תלכדנה‬