העתיקה ,חבר גם שיר-עלילה "תפוח זהב" ,הבנוי כולו על תורת האלילים היונית. שיר זה יצא לאור בשנת תק״ע. מלבד זה עסק רומאנילי הרבה בתרגומים , מעברית לאיטלקית ומאיטלקית לעברית. חלק רב של פיוטינו ותפלותינו תורגמו על ידו לאיטלקית ,ולהפך הרבה יצירות של הספרות האיטלקית תרגם לעברית. כן ,למשל, יצא לאור בשנת תרס״ג על ידי הנזיר הבנדיקטיני וויקרט תרגומו העברי של רומאנילי של הטרגדיה הידועה ״מירופה״ של מפפי. הוא תרגם גם כן לעברית את ״טמיסטוקלוס״ של מטסטזיו ,אולם תרגום זה עדיין לא זכה לראות אור תבל ונשאר גנוז בתוך כתבי ידו. בין כתבי ידו נשארו עוד הרבה פואימות וגם כן דקדוק השפה העברית.
כל ימיו חי רומאנילי בעוני ובדוחק ,ומת בעיר קזלה-מונפרטה בשנת תקע״ד.
ספרו זה "משא בערב", ככתוב לעיל, הוא "ספר הקורות אשר השתרגו עלו" עליו בימי עברו על פני ארץ מרוקו ובשבתו בה .טבעו הבלתי-נח והסוער תמיד השיאו לנוד למרחקים אלה ולראות בעיניו, מה יעשה ומה ישמע ב"מלכות ברבריה" ובאחיו בני ישראל היושבים בה? ברב עמל ויגיעה הגיע עד לארץ זו, ובימי היותו בה עברו עליו הרפתקאות שונות ורבות ,שפעת הצרות והגזרות אשר הורקו על היהודים היושבים במדינה והנחשבים בה כעבדים לאדוני הארץ ,לא מנעה גם ממנו .ובעתות לצרה כמו אלו "מקום היה לו להתערב בכל מיני אנשים גדולים וקטנים ,ללמוד מעשיהם ולדעת את מוצאם ומובאם בכל דרכיהם" .במשך ארבעת השנים האלה חקר ולמד את "דרכם ועלילותם ,חוקיהם ומשפטיהם, בין ביהודים בין בערביאים, במלך ושרים ועם הארץ". הוא נפגש בדרך חייו במדינה זו בבני-אדם שונים ופרצופים שונים, באי-כח כל השדרות ,החל בשרים רמי-המעלה וכלה בערבי העזוב והנאלח המתגולל ברחובות קריה על גבי אשפתות הדומן .הוא הלך אל