מלך יהודה : (ה) והאיש ההוא היה גדול ונכבד בחצר המלך : (ו) ויחלם והנה קול סאון ורעש בשמים וקול רעם ורעד בארץ : (ז) וברעש שני תנינים אימים נלחמים איש באחיו וקולם קול נורא : (ח) ומקולם התקוממו כל גויי ארץ להלחם בעם קדוש : (ט) ויהי יום אימה וחלחלה וחשך אפלה בכל הארץ : (י) וחתת אלהים על עם יי כי יראו וחרדו לנפשם : (יא) וירימו קולם והנה זרם כביר נובע מבאר מצער : (יב) ויזרח השמש ותופע אור ויאמצו האמללים מן--הגאיונים : (יג) וייקץ מרדכי ויאמר אכן מיי יצא חלומי וישמר אתו בלבבו ויתבונן בו כל היום לדעת פתרונו :
ב (א) ויאמר מרדכי כדברי כן הוא כי בנתן לבי אל חלומי עשה יי לנו כאשר חלמתי : (ב) הנה הבאר היה לזרם והשמש יצא היא אסתר אשר לקחה המלך לאשתו וימליכה למלכה : (ג) ואני והמן הם התנינים עם קהל הגוים אשר התאספו להכרית שם יהודה: (ד) ויהי כי־־קרא עמי ישראל אל יי ויחלצם מצרתם כיום הזה כי היפליא לעשות כאשר לא נעשה בגוים עד הנה:(ה) ויפל פורים שניים פור אחד לעמו ופור אחד לגוים ויהי כי בא עיתו ויזכור את עמו וירחם על נחלתו: (ו) והימים האלה נזכרים ונעשים בארבעה עשר ובחמישה עשר לחודש אדר והם ימי משתה ושמחה בקהל ישראל וזכרם לא יסוף מזרעם עד עולם:
ג (א)
יהיו
