עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/8

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


── 3 ──


סתירות ומניעות רבות בדרכים מאת הממשלה, ויען לי הנסיך, כי הוא יתן לי רשיון לנסוע בכל ארץ דאגעסטאן אשר תחת משמעתו, אבל אם יתנו רשיון יתר שרי הארצות והמדינות האלה לא יכול להבטיחני, לכן לפי דעתו יעצני להעריך מכתב בקשה אל כבוד הוד רום מלכות הנסיך הגדול מיכאיל ניקאָלאָייעוויטש יר"ה השליט על כל ארץ קוקז, ואם הנסיך הגדול יפנה ברוב טובו אל הענין הזה, ויעניק לי רישיון, אז אוכל להשיג מטרתי ולנסוע בטח בכל הארצות והמדינות לארכן ולרחבן, וגם כל השרים יעזרוני בכל מיני עזר הנדרשים והנחוצים למסעות אלה; ויוסף עוד לדבר אליי לאמר: „אם תערוך בקשתך תביאה אלי, ואנכי אסע בקרוב לטיפליס, להתראות לפני כבוד הוד מלכות הנסיך הגדול, אז אני אדאוג בעד הענין הזה“. ברוב גיל ותודה השתחויתי למול הדרת כבוד השר הטוב והישר ההוא, וקצרתי אז כח מלהשיב לו די על טובו וחסדו אשר יעשה עמדי; אך במעמקי לבבי ברכתיו, שיאריך ה' את שנותיו בנעימים ויהי שמו וזכרו הטוב לנצח מבורך! עשיתי כעצת הנסיך וערכתי בקשתי אל כבוד הנסיך הגדול, ובתוך הבקשה הנחתי את מכתב מליצה מאת ר' שלמה ביים חכם הקראים באָדעססע, אשר המליץ בעדי לפני האסיפה הראשית של שרי הצבא אשר בטיפליס (Окружной штабъ кавк. Воен. Округа) (זכרה לו אלהי לטובה), גם תכן הענינים (פראָגראָם) הנחוצים לי לחקור ולדרוש אחריהם; ויקבל הנסיך את תכריך הכתבים מידי כהבטחתו הטובה, אחרי שבועות אחדים מן היום אשר נסע הנסיך ההוא לטיפליס, נקראתי פעם לבוא אל לשכת הסופרים אשר להמושל על ארץ דאגעסטאן, ושם קראו לפני את דברי הפקודה השלוחה מאת האסיפה הראשית של שרי הצבא אשר בטיפליס, מיום 27 פֿעבואר 1867 נומ' 448, שכבוד הוד רום מלכות הנסיך הגדול השליט על כל ארץ קוקאז נתן הרשיון לנסוע בטח בכל ארצות ומדינות קוקאז, ופקודות שלחה האסיפה ההיא בשם הנסיך הגדול להפקודים על הצבאות במדינות: דאגעסטאן, טערסק וקובאן, ולהגענעראָל-גובערנאַטאָר מקוטאיס, להגובערנאַטאָרים מיתר הגובערניות נשלחו בפקודת הסענאטאר והסטאטס-סעקרעטאר הבאראן ניקאָלאַי, נשיא הממשלה הראשית של השליט על ארץ קוקאז, אשר בכל מקום ומקום שאבוא, מחויבים השרים ההם לעזרני בכל מיני עזר הדתים, למען שלא אפגוש מניעות ומעצורים במסעותי בכל הארץ הזאת, בשמעי את הדברים האלה, החילותי בשמחה לעסוק מעט מעט בעניני חקירותי ודרישותי בפרהסיא, והנה בתחלה אדבר על דבר היהודים הדרים בתוכה, כפי הידיעות אשר אספתי מן היהודים, ומתוך אוצר הכתבים להממשלה דפה ומהליטעראטור של הארץ הזאת. ── ──

בין תושבי העיר בזמני היו יהודים ילידי הארץ (ספרדים) בערך 90 זכרים, 80 נקבות, 35 בתים. יהודים ילידי רוססיא (אשכנזים) בערך 70 זכרים, 50 נקבות (היהודים ילידי רוסיא היושבים פה, רבים מהם נכתבו אל הארץ הזאת, ורבים מתגוררים ע"פ מכתבי-מסע (פסאַספאָרטים), הם כולם בעלי מלאכה, ואחדים עוסקים במסחר, מלבד היהודים העובדים בצבא המלך, ואשר כלו עבודתם בצבא). ── וליהודים שני בתי תפילות: אחד ליהודי הארץ, ואחד ליהודי רוסיא.

כפי הקבלה אשר בידי היהודים ילידי הארץ, היושבים בעיר הזאת, וכפי דברי החכם (הרב) שלהם ר' שלום בן מלך מזרחי, יצאו אבותיהם הקדמונים מבבל,