כל דבריו מקובלים היו אצלו מרבותיו.
המחבר: ואיך ימלאך לבך להכחיש דברי קבלתו? אין זה כי אם רוע לב.
האורח: אין זה רוע לב אבל זה מחובת האיש הישראלי לדרוש ולחקור מה טיבם של הדברים הנאמרים בקבלה. כי אמנם יש קבלה ויש קבלה; והנביא צווח ואומר (עמוס ב, ד) על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו וגו' ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם. הנך רואה כי חובה עלינו לחקור היטב כל קבלה פרטית, עד שנדע אם מסכמת היא עם הקבלה הכללית הקדמונית אשר לא נסור ממנה ימין ושמאל. אפס כי רואה אני דברי כבדים עליך, ולולא ידעתיך משמועה הייתי קורא עליך (משלי יח, ב) לא יחפוץ כסיל בתבונה; אולם מובטחני בחכמתך ובטוב טעמך שאם תביאני אל ביתך ותשמע טענותי אחת לאחת, לא תקראני עוד כופר ומחוסר אמנה, אך תקראני יהודי תמים עם אלהיו, נאמן בבריתו וקיים באמונתו.
המחבר: למען תדע כי לא ממואסי החכמה אנכי, לא אמנע מהביאך אל ביתי ומשמוע מפיך כל נאצותיך וכל גדופיך, וסמוך לבי לא יירא, כי האל היודע כליותי ותום לבבי, הוא יהיה בכסלי ושמר רגלי מלכד, והוא ילמד ידי לקרב, להפיל כל טענותיך ארצה, ולהשיב גם אותך מדרך שחת אשר אתה הולך עליה.
ויהי כי באנו אל המלון היא הסכה, ויושם לפנינו לאכול סעודת הבקר, ונאכל ונסעד לבבנו, ונתן תודה לזן את העולם כלו בחסדו וברחמיו.
ואפתח את פי ואומר אל האיש העומד על ימיני לשטני: הנה מה טוב ומה נעים, אם אוהב האמת אתה, שנקח אלינו הספר היקר ס' שומר אמונים, ונקרא בו הוכוח הראשון; כי החכם ההוא האריך להביא שם טענות מכחישי הקבלה והשיב עליהן אחת אחת.
ויצחק האיש ויאמר: חלילה לנו לאבד זמננו בקריאת הוכוח ההוא, כי אהבת המחבר לחכמת הקבלה הביאתו לקלקל את השורה, ולכחד תחת לשונו חבילות חבילות טענות שיש לטעון נגד המקובלים, ותשובות שיש להשיב על חלומותיהם ועל דבריהם. ואתה דע לך כי באמת קריתי ושניתי בו, אבל כמה פעמים הוצרכתי להרים קולי בקראי בו, לאמר:
