והחלו האמונות להשתבש על יד הפילוסופיא היונית והערבית אשר גברו בארץ, וגם על ידי הצרות אשר משנת תתנ"ו ואילך, כי הצרות הגדולות והמגור מסביב יבלבלו הלבבות. ובאמת לא תמצא שום מקובל לפני שנת תתנ"ו, הלא תראה לרש"י (שנפטר בשנת תתס"ה) שכתב במסכת ביצה (ביצה טז, א) בענין נשמה יתרה שהזכירו חכמים שבאה באדם ביום השבת, וז"ל: רוחב לב למנוחה ולשמחה, ולהיות פתוח לרוחה, ויאכל וישתה, ואין נפשו קצה עליו: הרי לך כמה היה יודע מסודות הקבלה הענק הזה אשר לא היה דבר נעלם ממנו, הן בחכמת תורה שבכתב, הן בחכמת תורה שבעל פה. ועוד במקום אחר תמצא לו שהודה ולא בוש שלא ידע מה הוא שם בן מ"ב אותיות (קדושין עא, א) והוא דבר שתינוקות של בית רבן יודעים אותו עכשו, אם האמת עם המקובלים.
המחבר: ומה תאמר כאשר תראה בס' האמונות לר' שם טוב הנזכר וגם בס' הפרדס לר' משה קרדווירו ז"ל, כמה סודות בחכמת הקבלה שכתב רב חמאי גאון, ושכתב ר' האי גאון לר' פלטוי גאון.
האורח: אומר שרב חמאי לא היה ולא נברא, ולא נמצא חכם ששמו כך לא בין הגאונים ולא בין רבנן סבוראי, ואף לא בין חכמי התלמוד; ואומר שרב פלטוי גאון נפטר מאה שנה קודם שנולד רב האי גאון; ועל כן אומר שאין לסמוך הרבה על עדות חכמי הקבלה, כי הוחזקו כפרנים.
המחבר: יסכר פי דוברי שקר! ומה תענה כאשר תראה בעיניך שרב האי גאון ז"ל באגרת הכתובה בס' עין יעקב (מסכת חגיגה פרק אין דורשין) הזכיר היכלות רבתי והיכלות זוטרתי, ובעל הכוזרי (מאמר ג' סימן ס"ה) הזכיר ס' היכלות והכרת פנים ומעשה מרכבה, וייחס אותם לר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול; וגם הראב"ע (בפרשת כי תשא) הזכיר שיעור קומה.
האורח: מודה אני בכל הספרים האלה שמידי רבותינו יצאו, אפס כי לא ראיתי אותם, ולא אדע אם מסכימים הם עם דעות המקובלים אם לא; רק זה ראיתי כי ר' יהודה הלוי והראב"ע שראו אותם וקיימו קדמותם,
