עמוד:בממלכת כוזר היהודית.pdf/27

‫תשומת־לבו לשעה קלה. הוא הלל מאד את לב הזהב... בדבור אחד המלצתי לפניו על רעך החדש".

‫"היש לי ‫הרשות להביא את כוזריוס בסוד בני הישיבה?"

"בתחילה פקפק אבא בדבר, אבל באחרונה הסכים‬ ‫למענך בר־חסדאי. למענך לא יגדל בעיניו, כל שכר..."

‫נחמה עמדה פתאם מדבר ותשב ותסב פניה אל הנשים, כמו ‫חפצה לבלתי שמוע את דברי התודה הנלבבים של בר־חסדאי.

‫הנשים דברו בענייניהן המיוחדים, אבל לרגעים היטו אוזן כמתגנבות אל שיחות הגברים, על שאלות המדע והאמונה.

‫כוזריוס עמד על כל פרט ופרט וחפץ לדעת הכל לעמקו של דבר. עתה, לאחר שהביאה נחמה את הבשורה הטובה, ‫שמשה זו פתחון־פה לבר־חסדאי לדחות את ברור השאלות הקשות באמרו: "מהיום והלאה פתוח לפניך בית לאלפן של סנגורי, ושם יתבררו ויתלבנו לך הדברים".

‫באחרונה עברה השיחה אל פרטי המסע, והנשים עשו‬ ‫את אזנן כאפרכסת ותקשבנה רב קשב לספורי הנוסעים על ‫הארצות הנכריות ותושביהן ומנהגי־חייהם. בת־שוע, העליזה מטבעה, כמעט שהוגיעה את בר־חסדאי בשאלותיה, עד כי ‫ביקש ממנה בצחוק, כי תרפה ממנו לשעה קלה. כוזריוס, ‫להפך, אשר לא הסכין לראות נערה בעלת מזג כל כך חם כמותה, ענה לה על כל שאלותיה בפרוטרוט. הוא סיפר את מאורעות המסע בקיצור נמרץ, אבל דבריו היו כל כך מלבבים והתמונות המצוירות כל כך בהירות ומלאות חיים, עד כי שפך קסם ממש, על השומעים.