עמוד:בממלכת כוזר היהודית.pdf/10

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

‫התרבות ההלנית‪ .‬עם מנהגי מולדתם הביאו היהודים אתם ‫אל הארץ גם מסחר וקנין ומהם קבלו הכוזרים — עם פרא ‫למחצה‪ ,‬אבל נוח לבריות מטבעו — את הידיעות הראשונות ‫על דבר מציאות לשונות לעז ותרבויות נכר.‬‬

‫חשיבות מיוחדת רכשה לה ‬עדת היהודים בבלגר מן היום ‫אשר בא לשכון בתוכה הרב רבי ‬יצחק סנגורי מארם נהרים. ‫הוא היה מופלג גדול בתורה, גם משכיל מצוין בהויות העולם, בשפות ובמדעים, ועל כן נתנו בו היהודים תושבי כוזר ‬את ‫עיניהם להיות להם לרב עליון ולמורה דרך. ‬ ‫לא בחזקת יד השלטון‪ ,‬כי אם מרצונם הטוב ומרגש הקרבה שביניהם, בחרו להם ‬יהודי בלגר רובע מיוחד לשבתם. ‫שם חיו חיי פשטות וענוות תום בלי הבדל כלפי חוץ כמעט ‫בשום דבר משכניהם הכוזרים; אבל בסתר אהלם היו זהירים ‫מאד בטהרת חיי המשפחה. רובם עסקו במלאכה או במסחר, ‫וביחוד בציד הדגים ובסחר העצים, אשר הוציאו החוצה, ‫ואת שעות הפנאי שלהם הקדישו לתורה ולתפלה. במבוא "השכונה" — כן נקרא רחוב ה‪‬יהודים — עמד בית הכנסת ‫הבנוי בצורת מסגד קדמון עם כפת עץ קטנה ממעל לו, ‫ובו אולמים קטנים וגדולים; הראשונים שמשו מעון למשפחת ‫הרב סנגורי, והאחרונים היו מיוחדים לתפלה‪ ,‬לישיבת תלמידי ‫חכמים עוסקים בתורה ולמקום אסיפות של צבור.

‫ה‬יהודים תושבי כוזר חסרו עדין מסורות קבע. הגדולים ‫בהם זכרו, כי אבותיהם הזקנים, פליטי ארצות רבות ושונות, ‫מצאו פה, אחרי שנים הרבה של טלטולים ונדודים שאינם