עוקצים פרק ג משנה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משנה הקודמת - משנה - סדר טהרות - מסכת עוקצים - משנה הבאה (תחילת הש"ס)
הדרן עלך סדר טהרות - הדרן עלך שיתא סדרי משנה



משנה פתוחה[עריכה]

(יב) אמר רבי יהושע בן לוי:
עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל וצדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות,
שנאמר (משלי ח כא):
"להנחיל אוהבי – י"ש, ואוצרותיהם אמלא".
אמר רבי שמעון בן חלפתא:
לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום,
שנאמר (תהלים כט יא):
"ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".

נשלמה מסכת עוקצים

משנה מנוקדת[עריכה]

נוסחאות ופירושים[עריכה]

נוסח הרמב"ם[עריכה]

אמר ר' יהושע בן לוי:
עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות,
שנ' (משלי ח כא):
"להנחיל אוהבי – י"ש, ואוצרותיהם אמלא".
אמר ר' שמעון בן חלפתא:
אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום,
שנ' (תהילים כט יא):
"ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".

פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)[עריכה]

לפי שהשלים כל דיני ההלכה הקודמת, כמו שפרט, חתם הדברים בגמול. וענין אמרו "שלש מאות ועשרה עולמות" – כאילו קובצו מעדני העולם הזה בכללם, לפי חילוק מיני מעדניהם, ואחר כך נכפל אותו המקובץ שלש מאות ועשר פעמים – היה מה שיגיע אחד מן הצדיקים ממעדני העולם הבא כמו זה.

אמנם התעדן הזמן הזה אינו נחקר (=אין לו סוף), אבל כל נפש תזכה לחיי העולם הבא, ולא תאבד לעולם. והוא ענין "יש" – רוצה לומר: המציאות התמידי אשר לא יחקר, לפי ש"יש" הוא המציאות, ואין הוא האפיסה. וכאילו אומר: כי אוהבי אנחיל את המציאות בפשיטות (=המוחלט), ואין שם מציאות האמתי אלא ההתמדה.

והוציא בפסוק הזה גדול התענוג על דרך משל, ומספרם "יש", שלש מאות ועשרה. וזה על דרך ההתעוררות בלבד, כי אותו התענוג גדול. אמנם האמת כי כמו שאין שווי בין הנחקר לאשר אינו נחקר – כן אין שווי בין אלה המעדנים אשר אצלינו ואותם התענוגים. וכבר ביארנו מזה קצת במסכת סנהדרין (בהקדמה לפרק "חלק").

נגמר סדר טהרות בעזרת שדי, ברוך רחמנא דסייען.

(בנדפס: סליק מסכת עוקצין, וסליק סדר טהרות.

אלה הם דברי רבינו משה בר מיימון ז"ל:)

כבר השלמנו בחבור הזה, כפי מה שהבטחנו. ואני אשאלהו יתברך ואתחנן אליו שיצילנו מן השגיאות. ומי שימצא בו טעות, או נתבאר לו בפירוש הלכה מן ההלכות פירוש טוב יותר מאשר פירשתיו – יעורר על זה, וינצל אותי בהתנצלות. כי מה שהשתדלתי בו אינו מעט, ולא קרוב (=קל) אצל מי שיש לו פרעון ושכר טוב. וכל שכן בהתעסקות מחשבתן בכל עת באנחות הזמן, ובמה שגזר האלהים עלינו מן הגלות והנדוד בארצות, מקצה השמים ועד קצה השמים. ואולם שכר זה כבר בא: גלות מכפרת עון.

יודע יתברך כי מהן הלכות – תליתי פירושם במסעות הדרך, ומהם ענינים כתבתים ואני עליתי בספינות בים המלח, ודי בזה ענין, לבאר להיותי מעיין בחכמות אחרים. אמנם פשטתי (=בארתי) זה הענין לביאור ההתנצלות, למי שירצה לכתוב לתופש שיתפוש, ואינו ראוי לגנותו בתפישתו, אבל מושכר מן האלהים על זה; אהוב אצלי, לפי שהוא מלאכת ה'. ומה שספרתיו מעניני הזמן חבור הפירוש הזה – הוא אשר חייב העכבה בו זמן ארוך.

[חתימה בעברית, מכתבי יד:] אני משה בר' מימון הדיין, בר' יוסף החכם בר' יצחק הדיין, בר' יוסף הדיין, בר' עובדיהו הדיין, בר' שלמה הרב, ברבי עובדיהו הדיין, זכר קדושים לברכה – התחלתי לחבר פירוש זה ואני בן שלש ועשרים שנה, והשלמתי אותו במצרים ואני בן שלשים שנה, שהוא שנת אלף וארבע מאות ותשע ושבעים לשטרות (ד' תתקכ"ח). ברוך הנותן ליעף כח, ולאין אונים עצמה ירבה.

פירוש הרע"ב[עריכה]

עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק – סמך מאמר זה לכאן, להודיע בחתימת המשנה מתן שכרן של צדיקים, שלומדים ומקיימים כל מה שכתוב במשנה.

שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר: להנחיל אוהבי יש – "יש" בגימטריא הכי הוי: שלש מאות ועשר. כלומר: שההנאה וקורת רוח שיש לכל צדיק וצדיק בעולם הבא – הוא שלש מאות ועשר פעמים כנגד כל העולם הזה, שאין העולם הזה כולו אלא חלק משלש מאות ועשר ממה שיש לכל צדיק וצדיק נחלה לעולם הבא.

נשלמה מסכת עוקצים