ספר קרניים/יד
ספר קרניים - מאמר י"ד[עריכה]
סוד שבע מאות שבעים וארבע 774 - תשע"ד חלונות(א) שבחדר מצפ"ץ עד"ת
שבהם קרן בן דוד
וסודו בו בסוד כאשר יבא(ב)
אז יתעוררו תרין קרניים מסוד ש"ת העליון.
בסוד לכל א' מלוי שבכלה העליונה(ג).
ואז בשמו מבטל להרשעה בשמה(ד),
בסוד שיהיה על לבו חשן(ה),
ובסוד ארבע מאות ושבעה עשר 417 - תי"ז מבטלים לב' אחים תאומים(ו),
והאחד יתלבש לעתיד בסוד רוצח הקדמון בנפילתו(ז).
והוא יושב בחדר כימה(ח)
והוא אבן גדולה
והמקום אשר עליו האבן נקרא לילו
מקבלת רבא ממגנצא.
ולעתיד סוד אותיות שת יהיו ביחד ממש(ט)
ויהיה נשבר הקליפה הזו כד
מסוד שלש שמונה(י)
מסוד ההיכל (יא)
והכל מסוד השם הנגלה בחצי הלילה(יב).
ואז מסוד הקרן יהיו אזניו פתוחות (יג)
בסוד המלא
תהיה אזנך קשבת
ליורה רֹבֶה בקשת (בראשית כא, כ).
ואז נתבטלה הקליפה תוקל(יד)
בסוד המקום הגלוי
והוא יורך(?) סודו
כן יהיה במהרה בימינו
אמן יענה ראשון לראשונים ואחרון לאחרונים סלה.
סליק
פירוש דן ידין[עריכה]
(א) סוד שבע מאות וכו': כוונתו לבאר בסוף מאמר זה ענין משיח שיתגלה במהרה בימינו אמן, והיינו שיש תשע"ד חלונות בחדר נקראים מצפ"ץ עדת, והסוד מצפ"ץ בא"ת ב"ש - הויה. והנה מצפ"ץ גימטריא ש', עדת הוא תע"ד. מספר הכל - תשע"ד, מספר קרן משיח בן דוד.
והנה החלונות - ידוע תדע שהם בעולם הבריאה, וזהו שכתב המחבר "שבהם קרן בן דוד וסודו בו" - ר"ל כדפירשנו הסוד מרומז בו כי קרן משיח בן דוד מספרו מצפ"ץ עד"ת. וי"ל[1] עדת הוי"ה - כי הוי"ה בא"ת ב"ש - מצפ"ץ, וק"ל.
(ב) בסוד כאשר יבא אז יתעוררו ב' קרנים: קרני ישועה מסוד אבא קדישא חכמה שבכתר הנקרא ש"ת בסוד "מי שת בטוחות חכמה" (איוב לח, לו). ודע ב' פעמים קרן קרן - גימטריא ש"ת ממש. וז"ש המחבר הקדוש "תרין קרנים מסוד ש"ת העליון", וק"ל.
(ג) בסוד לכל א' מילוי שבכלה העליונה: פי' וסוד תוכן כוונתו שהנה שת סוד החכמה, ונשאר עוד עד שיהיה תשע"ד כמנין מצפ"ץ עדת. ומבואר קח ב' מילואים משם ס"ג כזה: ו"ד י' א"ו י', שהשם ס"ג הוא בבינה שהיא ה' עליונה שבשם הוי"ה, והנה מילוי של שם ס"ג מספר ל"ז, וקח לקרן אחד ל"ז ולקרן ב' ל"ז -- והוא בין הכל מספר מצפ"ץ עדת - עץ הדעת, בסוד עץ הוי"ה, כי הוי"ה גימטריא עץ כזה:
- י' פעמים ה' -- הרי ן'
- ה' פעמים י' -- ן' גם כן. הרי מאה.
- וכן באותיות ו"ה מהשם בהכאה כזה:
- ו' פעמים ה' -- הרי ל',
- ה' פעמים ו' -- גם כן ל'.
בין הכל גימטריא עץ שמספרו ק"ס בסוד וישלח ה' עץ.
ועיין זהר פרשת שלח לך בסוד שנתנו לנשותיהם מים מאררים כדכתיב ושם נסהו, עי"ש. ועיין במחנה דן פלאות מזה.
(ד) ואז בשמו מבטל להרשעה בשמה: פי' משיח בשמו הקדוש שמספרו שנ"ח - מבטל להרשעה הנקרא נחש. ובא זה בשמו הקדוש ומבטל להרשעה זו.
(ה) בסוד שיהיה על לבו חשן: פי' חשן אותיות נחש וגיטריא משיח. וז"ש "על לבו חשן" יהיה במהרה בימינו אמן.
(ו) ובסוד ד' מאות וי"ז מבטלים לב' אחים תאומים: ידוע תדע סוד כוונתו של גוג ומגוג ועל ארמילוס הרשע שהם ב' אחים תאומים מאם אחת הנקר' גאשא המוזכרת בהמקובלים לאלפים. ולדעתי סוד גאשא נוטריקון - אמו של גוג ארמילוס.
ודע סוד זי"ת חדרים אלו בעולם הבריאה, וסוד שמן זית זך כתית. וראוי שתדע ארמילוס גוג ומגוג גימטריא ממש תי"ז מנין החדרים וק"ל והוא פלא. ולעתיד ילביש עצמו הרשע ארמילוס שיש לו ב' ראשים - אחד הנקרא קמיך, והב' שכק בסוד "וברוב גאונך תהרוס קמיך תשלח חרנך יאכלימו כק"ש", ויתלבש לעתיד בסוד נפ"ל שהוא גימטריא קי"ן, והוא יושב על אבן אחד ברומי, והאבן אשר הוא יושב עליו נקרא כימה, והמקום אשר עליו האבן הזה נקרא לילה בסוד האי רשע רזין דרזין פלאות גדולות, וכבוד אלהים הסתר דבר, ואין הקולמוס יכול לסבול הכתב, כי דברים נפלאים הם, ואם תרצה לשבוע בצחצחות נפשך עיין במחנה דן.
וז"ש הקדוש המחבר ז"ל (ז) והאחד יתלבש לעתיד בסוד רוצח הקדמון בנפליתו - כדפירשנו, קין הוא הרוצח הראשון בסוד נפל גימטריא קין, ויהיה לעתיד שם ארמילוס גם כן נפל וכדמפ' סודו לקמן. ועיין תרגום יונתן בן עוזיאל פרשת וזאת הברכה על פסוק "ויראהו ה' את כל הארץ וכו' - אמינו' הרשע" - וטעות הוא, כי צריך להיות "ארמילוס". ועיין עוד ביונתן בנביאים על פסוק "וברוח שפתיו ימית רשע" (ישעיהו יא, ד) דמתרגם "וברוחיה דפומיה יתקטיל ארמילוס רשיעא". ועיין בספר צרור המור פרשת בשלח על פסוק "וברוב גאונך" שמביא שם ממשה והוא ידוע מדברי המקובלים ז"ל וק"ל.
(ח) והוא יושב בחדר כימה והוא אבן גדול והמקום אשר עליו האבן נקרא לילית וכו': הוא כדפירשנו למעלה סודו. ועיין בספר 'כוונת הנכתב' עקודים נקודים, ואסור להעלותם על הכתב.
(ט) ולעתיד סוד אותיות שת יהיו ביחד ממש וכו': כוונתו ידוע תדע והוא סוד גדול ואציג לפניך בסוד "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך" (דברים כב, ח). ודע סוד ב' שמות העליונות הנקראים ש"ת א"ז ב"ו ג"ה - סוד נפלא סוד י"ה מסוד כתר חכמה. גוף י' - חכמה, קוצו של יו"ד העליון - כתר, ה' - סוד בינה, קוץ תחתון של י' - הוא סוד ת"ת הנעלם שהוא סוד דעת אשר ממנו סוד אמן; א' - כתר מופלא, מ' - חכמה בסוד י' וממשלתיך סוד מ' פתוחה, פתח סוד חכמה כנודע, ן' פשוטה - סוד בינה.
והמקום של שם י"ה דוקא נקרא 'גדול' בסוד ג' גדולות כנודע כתר גדול, חכמה גדול, בינה גדול, ת"ת הנעלם סוד דעת הוא סוד א' - עתיקא קדישא.
והנה ג' פעמים גדול ג' פעמים גדול שווה 129 מספרם קכ"ט, ועם א' דעתיקא כנ"ל הוא מספר ק"ל, מנין ה' פעמים הויה מסוד כתר שבכתר, בסוד י"ה - תלת חללי דמוחא. ובזה תבין דברי הזוהר פרשת תרומה רצ"ב וז"ל:
- "שמיה דיליה י"ה וכו' ודא איהו שמו הגדול בגין דאית שמא דלאו איהו גדול כנ"ל כהאי אע"ג דאית בין תוספת אתוון דא איהו שמיה רבא ועל דא בהאי שמא אין מפיקין אמן דאיהו מניה בהאי אלא אמן בכל זמנא, ובשמא אחרא לאו הכי וכו'", עכ"ל.
המצטרך לענייננו ובמה שפי' מבואר היטב. ועיין במחנה דן כי שם ביתו.
הלא שם אדנ"י יש לו ד' אותיות ואינם נקראים 'גדול' כשם של י"ה או כולו הוי"ה ב"ה. והבן מה שכתב "אע"פ שיש בו תוס' אתוון" - כי פירשתי למעלה שמץ מניה ובסוד נורא בשמות היוצאים מד' אותיות הוי"ה; מן י' - שם ע"ב, מן ה' - שם ס"ג, מן ו' - שם מ"ה, מן ה' אחרונה - שם ב"ן.
והנה
- שם ע"ב נקרא 'אמון מכוסה'
- שם ס"ג נקרא 'אמון מופלא'
- שם מ"ה נקרא 'אמון מגולה' בסוד דמות כמראה אדם וכו' וידי אדם - אדם מספר מ"ה וכתיב ביה "דמות" - מגולה ומפורסם
- שם ב"ן נקרא 'אמון מוצנע'.
ושם ע"ב הוא מסוד עולם המכוסה ונעלם מעיני כל חי, סוד כתר עתיקא קדישא, סתום וחתום. ודע סוד של אדם שהוא מגולה הוא בסוד י' פעמים שם מ"ה שמספרו ת"ן בסוד דמות במראה אדם, דמות גימטריא ת"ן, אדם מספר מ"ה. והוא כ"ב צינורות מסוד שם כ"ב שהוא אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם המתלבש שם הוי"ה - יו"ד ה"א וא"ו ה"א - בסוד הנימין קדישין שבשלשה עליונות - עתיקא קדישא, מוחא סתימא, דיקנא דעתיקא.
- עתיקא יש לו תק"י נימין מסוד ישר - "ישר יחזו פנימו". אותיות תי"ק שבמלת עתיקא רומז לנימין, ונשאר ע"א - הוא סוד הוי"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א - גימטריא ע"א כידוע. תק"י נימין מסוד ב' שמות פספסי"ם דיונסי"ם מספרם תק"י.
- מוחא סתימא יש לו ת"ר נימין קדישין מסוד שם אלהים במלוי יודין - מספרו ש', שם מצפ"ץ מספרו גם כן ש'. הרי ת"ר.
- דיקנא קדישא יש לו שרע"א נימין קדישין - מספר הנימין של שניהם.
[2]מוחא דיקנא הוא תתשע"א מסוד אנקת"ם פסת"ם שמספרם תתשע"א, והשם כ"ב הנז"ל סוד כ"ב צינורות דרחמין בסוד ראשי דראשין - עתיקא, סוד כתר שבכתר, מוחא סתימא - סוד חכמה שבכתר, דיקנא דעתיקא - סוד בינה שבכתר, מזל העליון - צחצח מצוחצח. והבן הדברים אלו מאד מאד. ג' עליונות טמירי דטמירין סתומים וחתומים. ושים אותן על לבך.
ובזה תבין דברי הקדוש שר בישראל רשב"י זוהר פרשת נשא ע' קמ"ו וז"ל:
- "אמר ר"ש תנא בצניעותא דספרא שמא קדישא אתגליא ואתכסייא, אתגליא כתיב ביו"ד ה"א וי"ו ה"א, דאתכסייא כתיב באתוון אחרן, ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא דכלא. אמר רבי יהודא ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסייא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגין דא הכי בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיחת רחמי כולהו דכלהו כלילן בכ"ב אתוון כתרי דרחמי וכו'", עכ"ל.
והנה לפי מה שפירשנו למעלה מובן המאמר היטב. ועיין פלאות גדולות ונוראות בספר מחנה דן, פירוש על כל המאמר בסוד אי"ק בכ"ר, אהיה בכתר הנקרא סתום וחתום - מכוסה, הוי"ה הוא בת"ת עולם הנגלה כנודע, אהי"ה בסוד ע"ב הוי"ה בסוד מ"ה. והנה מגנות האריכות לא פירשתי בפי' על כל דבר ודבר רק על המעיין מוטל להבין מה שפירשנו למעלה ואז יתבאר לו המאמר מראשו ועד סופו, ואין כאן מקומו כלל. ועיין במחנה דן ושם מבואר דברי רשב"י היטב והבן והשמר פן ואל תבין שהדברים הללו כפשוטן חלילה לך כי כולם סודות מאין סוף ב"ה יתעלה זכרו.
והנה בסוד אנקת"ם פסת"ם וכו' אין כאן מקומו. ועיין שמש ומגן.
והנה בסוד גדולה גבורה ת"ת בסוד יסוד כתר תפארת התפשטות אות ו' בסוד י' זעירא כדאיתא בזהר ברעיא מהימנא פרשת אחרי מות דף ק"ו ע"ג, עי"ש. ובפרשת פנחס דף ק"ד ע"ב עי"ש. וא"ב[3] במקום שם ת"ת נזכיר יסוסד כתר ונזכיר לו הנ"ל גדולה גבורה יסוד כתר.
והנה בסוד השם הנקרא סעפ"ה כמבואר בזוהר פרשת שלח לך עמוד רל"ח עי"ש.
הנה מעקה גימטריא סעפ"ה. וזהו סוד הפסוק "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך" - תבנית:גמט גדש גיטריא תשכ"ד, והוא בסוד ש"ת א"ז ב"ו ג"ה, ושם הזה הוא נחלק לג' כנז"ל, וכל אחד הוא מספר ח' -- הרי ג' פעמים ח' הוא כ"ד. והוא מבטל להקליפה הנקרא כ"ד בסוד "ותשבר כ"ד על המבוע". ושם א"ז ב"ו ג"ה חותם גדול ויוצא מפסוק "אז ישיר וכו' ובני ישראל וכו' כי גאה" שצריך לכוין בהם בתפלה מסוד אדני בסוד ראשי תיבות אל ישוב דך נכלם - ראשי תיבות אדנ"י. ותיבת "דך" הוא סוד כ"ד צירופי אדנ"י כנודע בסוד ג' - גדולה גבורה יסוד כתר.
ואמר "כי תבנה בית חדש" שמספרו תשכ"ד כנ"ל שכת' המקובלים שבזכות מצות מעקה יבא ויצמח קרן בן דוד, והסוד מעקה מספרו שם סעפ"ה, והוא סוד שכינה כנזכר במאמר י"א, כי מעקה במלוי כזה: מ"ם עי"ן קו"ף ה"ה - גימטריא השכינה. "גגיך" - ראשי תיבות גדולה גבורה יסוד כתר. זהו "מעקה לגגיך".
ואמר "כי יפול הנופל ממנו" - ראשי תיבות כימה - הוא האבן שיושב עליה האי רשע ארמילוס. סופי תיבות {{צ|כי יפול הנופל ממנו - לילו, והוא המקום אשר עליו מונח האבן הזה כמ"ש הקדוש המחבר.
ואמר "יפול הנופל" - "נפל" חסר כתיב, הוא סוד מש"ל שלעתיד יתלבש ארמילוס בסוד השם נפל שהוא מספר קין. ועיין במחנה דן פלאות מזה. וז"ש הקדוש המחבר "ולעתיד סוד אותיות ש"ת יהיו ביחד".
(ט) ממש ויהיה נשבר קליפה זו כ"ד בסוד שלש[4] שמנה בסוד ההיכל והכל מסוד השם הנגלה בחצות לילה: פי' סוד אותיות ש"ת הוא סוד ש' מן שיר השירים, והוא ש' מן שר"י, שיר אותיות שרי - הוא סוד ה' עילאה. ת' הוא סוד ת' מן "ותכתוב אסתר" - סוד ה' תתאה. הרי אותיות ש"ת רומזים לסוד תרין ההין דנפקין מן בגלותא בסוד "ותלכנה שתיהן וכו'" קרי ביה שתי ההין. ועכשיו ה' עילאה אימא עי' ה' תתאה אימא תתאה תרין שכינה קדישין מתחברין כחדא אותיות ש"ת. גם שם א"ז ב"ו ג"ה שהוא מספר כ"ד. וז"ש "שלש שמונה".
(י) מסוד שלש שמונה: ר"ל ג' פעמים שמונה, והיינו שם זה הנ"ל שהוא ג' פעמים שמונה כזה:
- א"ז - שמונה
- ב"ו - שמונה
- ג"ה - שמונה.
(יא) מסוד ההיכל: ר"ל בסוד כ"ד צירופי אדנ"י הנקרא 'היכל' לשם הויה, היכל גימטריא אדני כנודע, ובו כ"ד צירופים כנ"ל מספר ג' פעמים שמונה כנ"ל.
(יב) והכל מסוד השם הנגלה בחצי הלילה: פי' בסוד "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך", כי מעקה מספרו שם סעפ"ה השולט בחצי הלילה כידוע מזוהר פרשת שלך לך, בית חדש גימטריא תשכ"ד. ת"ש - ר"ל מתיש כח של הקליפה הנקרא כ"ד על ידי שם הקדוש תבנית:גמט דש שמספרו כ"ד בסוד הראשי תיבות 'אל 'ישוב 'דך 'נכלם - הוא אדני, ומלת "דך" רומז לכ"ד צירופי אדנ"י.
וז"ש המחבר "מסוד ההיכל" - ר"ל סוד כ"ד צרופים משם אדנ"י שהוא גימטריא היכל, וגם הוא היכל לשם הוי"ה בסוד "וה' בהיכל קדשו ה"ס" כנו' כנודע, "גגיך" - ראשי תיבות גדולה גבורה יסוד כתר, "כי יפול הנופל ממנו" - ראשי תיבות כימה, סופי תיבות לילו. מלת "נפל" גימטריא קין.
הנה נרמז בפסוק זה הכל - סוד האבן וסוד המקום וסדו הקליפה כ"ד כנ"ל. ועיין במחנה דן.
(יג) ואז מסוד הקרן יהיו אזניו פתוחות וכו': ידוע תדע סודו קרן מלא כזה: קו"ף רי"ש נו"ן מספרו תקש"ב בסוד השמיעה - "תקשב אזניך" בסוד אודנין פקיחין המבוארים באדרא רבא דנשא דף ס"ג ובאדרא זוטא דף קמ"ג, עי"ש. בסוד אודנין פקיחין תהיה אזנך קשבת בסוד תקשב עלמין דרחמין המקבלין תפלות ישר' לגואל' חזק הוי"ה צבאות שמו. והנה סוד גדול יורה ה"ס אהי"ה שהוא גימטריא כ"א. וסוד אלהים בריבוע גימטריא ר'. בין הכל גימטריא יורה. רבה - הוא בסוד קשתיא"ל המבטל קליפת ישמעאל הנקרא רה"ב בסוד "מחץ ראש על ארץ רבה" - אותיות רה"ב. וזהו סוד שכתב הקדוש ז"ל "תהיה אזנך קשבת ומבטל ליורה רבה בקשת" - וסוד כדפירשנו יורה גימטריא אלהים בריבוע ושם אהי"ה. רבה - רה"ב אותיות רבה, קליפת ישמעאל. בקשת - סודו אותיות קשבת, והוא מספר מילוי של קרן כנ"ל.
וז"ש "בסוד המלא וכו'" - ר"ל כשתמלא מלת 'קרן' כנ"ל אז תהיה אזנך קשבת, כלומר מספר קשבת כדפירשנו למעלה קשת סוד קשתי.
ודע כי סוד נפל שפירשנו למעלה הוא סוד "נפל" שכתב גבי ישמעאל - "על פני כל אחיו נפל" (בראשית כה, יח). ועיין מחנה דן סוד נפל - קין, ישמעאל - רהב. ודוק.
(יד) אז נתבטלה הקליפה תוקל וכו': סי' וסוד תוכן כוונתו כדאיתא בספר כונות הנכתב ובספר מלאכת ה' ובספר שורש היסוד ובספר קמואל ובהרבה ספרים בסוד הקליפה הנקרא תוק"ל מלשון תקל"ה עם הכולל, והיא הקליפה כפד"א המפורסם, כי דע תוקל בא"ת ב"ש כפדא, ונתבטלה הקליפה בסוד המקום שמשם יבא משיחנו במהרה בימינו בסוד קן צפור - גימטריא תוקל, וכדאיתא בזוהר שמות ד"ג דההוא אתר אתקרי קן צפור ויתער בארעא דגליל, עי"ש. ועיין זהר חדש פרשת בלק ובאיכה והעתק' בספ' קול בוכים ר' אברהם הנק' גאלנטי עי"ש בהקדמתו. ועיין בספר יסוד שירים. מהזוהר פרשתא קדמאה בזהור רות דף חי' עי"ש. ועיין בתיקונים דף תקן(?) ורזי דרזין במחנה דן.
ודע כי קן צפור מספרו תוקל, וקן צפור מבטל לקליפה זאת הנקרא 'תוקל' והוא בא"ת ב"ש כפד"א כנ"ל, ואז נתהפך קליפה זו ונעשה פדא"ך בסוד הקב"ה מרפא מגוף המכה ובסוד הקליפות לעתיד יומתקו, כי סמא"ל יהיה שר קדוש ולסוף הקב"ה זובחו ומוציא את דמו כדאיתא במדרשי רז"ל שהקב"ה זובחו ומוציא את דמו וכל פמליא שלו נשחטים כגדיים ותיישים בסוד הסכין אשר יהיה בו טיפות המרים והטיפות יהיו ס"ח מסוד אהי"ה הויה אהי"ה - מספר חיים, והטיפות נק' מלחץ בסוד "כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום" - וטבח גדול הוא מספר חיים, ר"ל כי הטבח יהיה לתכלית חיים כדפירשנו. סופי תיבות "וטבח גדול בארץ אדום" - הוא מלחץ. ויש בכל זה רזין דרזין - עיין במחנה דן פרשת שמות. ועיין בספר שמש ומגן ובספר מנחה שלוחה ותרא' מסוד משיחנו שיצמח קרנו במהרה בימינו, ומסוד גוג ומגוג ארמילוס ועד קלי' נשימק"הלך דר"ת שלהם אג"ן ומספר של ג' אלו תתקע"ב[5].
ויש מלאכים קדושים מטטרו"ן, זדקי"אלסר[6], גבריא"ל - שמספרם גם כן תתקע"ב[7] - אלו מתישין כחן של ג' קליפות הנזכרים בסוד "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג" - "אגן" ראשי תיבות ארמילוס גוג נשימ'קהלך, "מזג" - ראשי תיבות מטטרון זדקיאלסר גבריאל.
ויש בזה רזין נפלאין ואסור להעלותו על הכתב כי הם חקרי שמים ומוסדי ארץ, רזין עילאין. ועיין במחנה דן פרשת בראשית גדולים מעשה ה'.
והנה מזה מובן היטב דברי הקדוש שכתב "בסוד המקום הגלוי". ובין תבין סוד ת"ת הנעלם, אחיזת נשמת משה רבינו עליו השלום, דאיהו מלגאו - סוד החיה מחציה ולמעלה נקרא ישראל, וסוד החיה מחציה ולמטה נקרא יעקב. ועיין סוד החיה בספר עשרה מאמרות מאמר חיקור דין, וסוד החיה מחצי ולמטה סוד יעקב דאיהו מלבד סוד קן צפור, ה"ס הוא סוד ק"ן ת"ת בנעלם בסוד אל תסתכל בקנקן, ציפור - גימטריא שפ"ו מספר שכינה עם הכולל. וסוד ת"ת הנעלם עונה בצר בצר בסוד בצר לך, כי כאשר תכתוב קן במילוי כזה: קוף נון מספרו רצ"ב, ובסוד "רבץ כארי" - אריה סוד רי"ו שמות כנזכר בזהר בשלח ובהעלתך. ועיין במחנה דן פלאות גדולות מתורת אלהינו ושם הארכתי. ושים דברים אלה על לבך ותנו כבוד לה' אלהינו יושב הכרובים ראשון לראשונים ואחרון לאחרונים.
פירוש קרן הצבי[עריכה]
(א*) סוד שבע מאות וכו': טעם אומרו זה הכא איידי דאמר לעיל במאמר הקודם מן החדר המבטל שר של מצרים ומן החדר הנקרא זובב המבטל המבטל אלהי עקרון - אדכ' הכא מן החדר הנקרא מצפ"ץ עדת שבו קרן משיח בן דוד שבשמו מבטל להרשעה בשמה, ולא יהיה עוד משם אלהים אחרים כי על ההוא זמנא אמר "כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם" (ירמיהו לא, לג), "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט). ואז סוד סגולתא להוה בניקוד מלך שהוא בסגול לעמו ישראל דעליהם אמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" כדלעיל במאמר י"א.
ולזה מה טוב הוא דזה אתרמיז בחדר שהוא מקביל לעדת ה', כי תשע"ד חלונות שבחדר הזה איהו כמנין מצפ"ץ עד"ת. כי הוא השם מצפ"ץ חילוף הוי"ה, לפי שבהאי אתכן איהו למהוי הטוב בעדת ה' שהרי בהדי אתערות זה אתער משיח לבא וגאולה באה לכולהו ישראל בכל פנות הארץ, ולא תהיה זאת לפוקה מאלהי העמים כי לזמן ההוא "והאלילים כרות יכרתון" לתקן עולם במלכות שדי, ולא יזכר עוד משם אלהים אחרים אלא הכל יהיו עדת ה' וידעו אותו מקטנם ועד גדולם. וטעם לחלוף השם הוי"ה ברמז תשע"ד חלונות הנזכר - לפי שהוא השם מצפ"ץ איהו במספר אלהים במילוי יודין, לפי שצריך לעשות דינא בכל אלהים העמים כענין הכתוב "יפקוד ה' על צבא המרום וכו'" - מלת "יפקוד" איהו מלשון "יפקד מקום דוד", שפירושו חסרון דהיינו הרצון שמחסר אותם שרי האומות ממקור גובהם ומוריד אותם לארץ מגדולתם, ואז הם עושים הדין בכל האומות.
וזה ענין הכתוב "וסכסכתי מצרים במצרים וכו'". ובטעם האמור אפשר כוון דוד המלך ע"ה בתפילה "זכור עדתך קנית קדם" (תהלים עד, ב), כי אם יזכור מאותם חלונות שהרמז בהם לעדת ה' - אז גאולה באה. וזהו "גאלת שבט נחלתיך" (תהלים עד, ב) בזה קאי לשבט משיח ן' יוסף שלא ימות מיד ארמילוס הרשע. ואמר שזה יהיה ב"הר ציון זה" כי הוא מצויין ומסויים ל"זה אלי ואנוהו", וא"א לשרי אומות העולם לשרות בו. אי נמי מצויין לי"ב שבטי ישראל שהוא בחושבן "זה". וסיפיה דההוא קרא "הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח וכו'" - זה יובן אצלי על פי מ"ש לעיל במאמר ח' דאמר "והשביעי מבלע הקליפות וכו'" והוא מפנים עליוני' דנתבאר אצלינו בפירושו כי נמשכו הארת פנים העליונים בספירת הנצח על ידי הארה זו שנבלע' בו נתגבר איהו למהוי מבלע הקליפות - ובלע המות לנצח. וזהו "הרימה פעמיך" - במקום דהוו רגליה יורדות מות בצד האחיזה, כי אלף חמישי דרמיז בהוד - הא נגזר בו מה' מהפסוק/מהכתוב(?) "כל היום דוה" (איכה א, יג). וגם נצח ישראל עקב שנים מאלף רביעי - בו היה החורבן עתה איהו מתפלל הקם רגלינו - "הרימה פעמיך" - אינון רגלים למהוי אינהו בעומד' יעמודו ולא כהני ברכי דרבנן דשלהי דרופפו' זה יהיה עת "למשואות נצח" - שהוא הרצון התמשכות הארות גדולות מפנים העליונים לספירת הנצח שהוא מנחות ונבזבזן יתירן בהדרת פנים מענין הכתוב "ותרב משאת בנימין ממשאות כולם".
הנה על ידי זה רוע יתרועעו כל עמי הארץ דהוו מריעין לישראל. וזהו "כָּל הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ". משא זו מריכבא אתרי דכשי בהתרועע ובמריע לומר כל שהוא מריע בקדם איהו מתרועע.
וטעם אמרו על אלו החלונות הנזכר "שבהם קרן בן דוד" - איהו לומר שבהדי זכירת מספר החלונות הנזכר הנה עם זה קרנו תרום בכבוד למשיח בן דוד.
ואומרו אחרי זה "וסודו בו" האי איהו כמ"ש הר"ש כי הוא במספרן קרן משיח בן דוד.
(ב*) ואמר עוד הרמז "בסוד כאשר יבא אז יתעוררו תרין קרנים וכו'" - פי' תרין קרנים אלו הא גבוהה מחבירתה בסוד תרין רצועות של תפלין ואינון דאתרמיזו בתרין משיחין - חשבון קרן קרן ב' פעמים כנגד תרין משיחין אינון ש"ת, והאי איהו מסוד שת העליון - בינה, בסוד הכתוב "כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין". והאי איהו מסוד מוחא עילאה דאתפשט לתתא לתרין משיחין שעיקרן אינון אתיין מב' דלתות שבשכינתא תתאה, והאי דעילאה איהו בסוד הכתוב "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וכו'" - רוח חכמה הוא מבחינת ש"ת בסוד הכתוב "מי שת בטוחות חכמה" (איוב לח, לו). רוח בינה - איהו בסוד לכל א' מילוי שבכלה עליונה בינה, דהיינו ל"ז מלוי ס"ג[8], לשניהם איהו ע"ד.וזהו הבל בתיקון טפי לפי שהוא בהדי שת חכמה, ואיהו "תחת הבל כי הרגו קין" - כי הראשון איהו בא בסטרא דגבורה לבד, אבל בזה דאתי בשיתוף שת דחכמה - כחו חזק בשכינה, כי לזה קרן אחד משת בהדי ל"ז האחד של מלוי ס"ג דבינה, זה וזה עולין במנין בשכינה. ובהאי הוי "כל שתה תחת רגליו" (תהלים ח, ז).
וטעם לתרין מזה ומזה, כי לפי שהם באו מהתפשטות המוחא בסוד התכללות והצטרפות כל אחד בחבירתה - הבן בחכמה וחכם בבינה, ולפיכך כל אחד מתרין משיחין אתכליל מסוד(?) שת חכמה וממלוי ס"ג בינה, ואתתקף כחו בשכינה.
ואמר "רוח עצה וגבורה" איהו מצד בשם מצפ"ץ דרמיז בתשע"ד חלונות הנזכר כאמור, לפי שהוא השם דרמיז באלהים דיודין שהוא גבורה. "רוח דעת" - איהו הנרמז בשם עדת שבתשע"ד חלונות הנזכר כי הם חד אתוון אינון.
(ד*) ואמר "ואז בשמו" דמשיח "מבטל להרשעה בשמה" דכן משיח איהו עולה כמספר נח"ש.
(ה*) ואמר "בסוד שיהיה על לבו חש"ן" המורה על דנקיט בלביה, ונוטם ונוטר כנחש, כאשר עשה כן יעשה לו.
(ו*) ואמר "ובסוד ד' מאות וכו'" - כתב הר"ש ז"ל סוד כוונתו על גוג ומגוג ועל ארמילוס הרשע שהם אחים תאומים מאם אחת הנקראת גאש"א בפי המקובלים. וכתב איהו שהוא נוטריקון אמו של גוג ארמילוס. והנה מספר ארמילוס גוג ומגוג המה שוים למנין זי"ת - כמספר חלונות הנזכר. ונמצא לזה איכא זית דקליפה שהוא של גוג ארמילוס דאיהו המטפש בכחו של שר השכחה, ואיכא זית דקדושא מסוד מספר החלונות הנז'.
ונ"ל שהוא נרמז בכוונת הכתוב "אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ" (תהלים נ, א), דנרמז הכוונה בו בשם הוי"ה הכתוב בו לחלופו בא"ת ב"ש שהוא מצפ"ץ, עם חשבון אל אלהים -- איהו זית בזאת הכוונ' איהו מועיל לזכירה כמ"ש ארי קדיש ליפ שהוא זית בסטרא דקדושה הנזכר המבטל לזית של קליפה.
והנה על ידי כתישת זית דשל קליפה נפיק שמן ברא מעליא דאיהו הנרמז במשיח דנקיט בלביה על הנחש למהוי נקים ונטיר כנחש איהו עולה במספר שמן. ואת זה נר' רמוז בכתוב "שמן זית זך כתית למאור" - לומר כי בין בשמן ובין בזית הזך שהוא של קדוש' דמכתת כתותי ביה שיעורו של קליפה - הנה בו עולה למאור לאנהרא לון לכולהו ישראל להעלות בו נר כענין הכתוב "ערכתי נר למשיחי", ואיהו תמיד כענין הכתוב "שפת אמת תכון לעד".
ואמר "מחוץ לפרכת העדות" - דהיינו בסטרא דחוץ שהוא לקליפה, "יערוך" עריכת מלחמה מיכאל כהן גדול דנשאל בשם "אהרן" לפי שהוא שרו של ישראל, הוא "ובניו" - האי איהו וכל חיילותיו יערוך מלחמה נגד הקליפה "מערב עד בקר לפני ה'". והוא סוד הכתוב "והיה יום אחד הוא יודע לה' וכו'" (זכריה יד, ז).
ואמר "חקת עולם" - דא איהו גזרת עולם כמו חקת התורה דתרגם אונקלוס "גזרת אורייתא", גזיר להו בגזרת עולם "לדורותם" כענין שנאמר "תמחה את זכר עמלק מדר דר" ואשת"מ[9].
(ז*) והאחד יתלבש לעתיד בסוד רוצח וכו': כתב הר"ש ז"ל רוצח הקדמון איהו קין ויהיה לעתיד ארמילוס - נפל שחשבונו קין. ונ"ל לפי שכתוב "ויהי בהיותם בשדה ויקם קין על הבל וכו'" דאמרו ז"ל ממשמעות אומרו "ויקם קין" נראה שבתחילה נפל איהו תחת הבל ואחר כך קם איהו עליו. והא להאי כי זה שהיה מתלבש לעתיד בו איהו בצד הבחי' של נפילתו כשהיה נפל.
(ח*) ואמר והוא יושב בחדר וכו': כתב הר"ש דזה היה רמוז בפסוק "כי יפול הנופל ממנו" דראשי תיבות זה הפסוק הוא כימה, וסופי תיבות לילו. ונ"ל כי חשבון תרוויהו כימה לילו איהו קנאי - הרמז על שהוא קינא בתאומה יתירה שנולדה עם הבל.
אמר עוד "כי יפול הנופל ממנו" כתיב חסר - הרמז על בחינת קין דחושבניה נפל. ועוד הרמז על דמניה גופיה תברא רישיה דההוא קרא "כי תבנה בית חדש וכו'" הרמז על בית העתידה להיות דאיהי חדש ממש על שם דמחדש טובו בה בבנין נשמות חדשות - זה יהיה על ידי "ועשית מעקה לגג" - כתב הר"ש ז"ל מלת מעקה במלוי כזה: מ"ם עי"ן קו"ף ה"ה גימטריא היא השכינה. וטעם בזה "לגגיך" - לפי שהיא העומדת בראשו של אדם דאיהו גגו כמו שהוא הרמז בכתוב "החכם עיניו בראשו". וטעם אומרו בזה "ועשית" - כמו הכתוב "ועשיתם אתם" דאמרו ז"ל כאלו בה עשאוני. ועוד הוא לשון תיקון, מענין הכתוב "ועשתה את צפרניה" כאשר זה תעשה תשתדל בתיקון השכינה בכל מידי דמצטרך לה, בין בענין לימוד התורה ובין בענין מעשה המצוות. וגם לא תחטא ממצוות אשר לא תעשנה אשר זה גורם לתגבורת הדינים 'והדמים בביתך', עם זה יהיה ודאי "כי יפול הנופל ממנו" באשר כרע שם נפל שדוד.
(ט*) ולעתיד סוד אותיות שת יהיו ביחד: פי' ב' קרן ב' קרן שווה 700 דשל ב' משיחין העולים ש"ת יהיו ביחד ממש, מצטרפין עם השם שיש בו ש"ת אותיות דאיהו א"ז ב"ו ג"ה שהוא הצרוף מ ג' ח' ג' ח' שווה 24 המורה על דאשתלים בו החיות מרומו של עולם בג' קוים, דכל דבר שהוא בג' מתקיים כמש"ה "והחוט המשולש לא במהרה ינתק". והנה הוא השם עולה כ"ד - בו נשבר הקליפה הזו של כ"ד דאיהו דוגמת כ"ד של שם הנזכר. וכתב הר"ש שהוא הנרמז בכתוב "ותשבר כד על המבוע". גם אמר דשת הנזכר עם כ"ד של שם הנזכר - איהו תשכ"ד כמנין בית חדש, ואמר כי זה הכ"ד דקדושה מסוד ההיכל - דאיהו אדני - שיש בצירוף אותיותיו כ"ד, סוד הפסוק "וכדה על שכמה" (בראשית כד, טו) "ותמלא כדה ותעל" (בראשית כד, טז).
(ה*) ואמר והכל מסוד השם הנגלה בחצי הלילה: כי הוא השם כל"ך סעפ"ה יאעוצ"ה הנזכר בפרשת שלח שהוא השולט בחצי הלילה, כי כן מעקה מספרו סעפ"ה. ובכל חצות לילה מתגלה זה השם ומתעורר משיח לבא אלא שהחטא מעכב. ובליקוטי על הזוהר כתבתי ביאור זה השם על נכון - לשכנו תדרשו.
וכתב עוד הר"ש ברמז בית חדש העולה תשכ"ד - איהו הרצון תש - מתיש כ"ד של הקליפה על ידי שם הקדוש א"ז ב"ו ג"ה שמספרו כ"ד גם כן, בסוד הראשי תיבות "אל ישוב דך נכלם" - שהוא אדנ"י ויש בו ד"ך שהוא כ"ד צרופים.
(יג*) ואמר ואז מסוד הקרן וכו': פי' כי אתער זאת הארה הנזכר אז מסוד הקרן בסוד המלא כזה: קו"ף רי"ש נו"ן - העולה במספר קשב"ת, יהיו "אזניו פתוחות" בסוד אודנין פקיחין למהוי "קשב"ת ליורה בקשת" כענין שאמר בישמעאל "ויהי רבה קשת", דהיינו לשרו של ישמעאל דאיהו רהב - אותיות "רבה", דהוה יורה בקשת דקודם זה הוה כביכול כאיש אשר לא שומע. אבל כי אתער מהארת הגואל שבו נשבר כח הקליפה של כ"ד דאיהי של ארמילוס הבאה מצד אמו גאשא שבה כ"ד צרופים - הנה גם אתער בפתיחו אודנין מצד קרן הנזכר להיות מקשיב ומאזין לשרו של ישמעאל דהוה "רבה קשת" בישראל.
(יד*) ואמר "ואז נתבטלה הקליפה תוקל" דאיהי של ישמעאל המרמה את ישראל למהוי תקלה בהו. זה יהיה בכח "סוד המקום הגלוי" דאיהו ארעא דגליל, כי נקרא גליל על שם גילויו, שהרי איהו גבוה מכל הארצות, שכל הארצות הם תחתיו ואיהו מכוון נגד קן ציפור דלעילא שהוא עולה במספר תוק"ל, זהו מנגד לההוא קליפה תוקל דאיהי מרמה בענין רמאות והתכמנות בהחבא ובהסתר. וזה מבטל' בפרסום ובאתגליא בארעא דגליל.
והנה אחר אומרו אחרי זה "כן יהיה במהרה" אמר "אמן יענה וכו'" - מלת "אמן" יהיה סמיכא עם מלת "יענה" לומר כי הוא ה' שהוא ראשון לראשונים ואחרון לאחרונים כדכתיב "אני ראשון ואני אחרון", יענה "אמן" להאי דאמר "כן יהיה במהרה".
פירוש פרשת אליעזר[עריכה]
דרך כלל[עריכה]
- פירוש המאמר בדרך כלל
בעיני יראה להקדים איזו הקדמות גדולות ורמות, צפונות ונעלמות, לבוא לידי ביאור המאמר הזה המדבר מענייני משיח שיבוא במהרה בימינו אמן.
הקדמה א' - בענין תשע"ד חלונות שהזכיר בעל המאמר הייתי נבוך מאוד לדעת שורש דבר נמצא בהם, ומאין מוצאם. עד שהאיר ה' את עיני ליל ג' פרשת תצוה תקמ"ו לפ"ק שמספרם הם חשבון בת שבע ובסוד (תהלים קיח, יט) "פתחו לי שערי צדק" - בגימטריא הכי הוי. וסוד (במדבר ו', כ"ד-כ"ו) יברכך יאר ישא בגימטריא הכי הוי.
וסוד הדבר כי הנוקבא מקבלת ג' ברכות מג' אבהן. וזהו סוד בת שבע - שהבת העליונה מקבלת מג' קוין (רזא דאות ש) ע"ב שמות. הרי שבע. ומפני שהם בסוד הנוקבא לפיכך הם סוד חלונות בסוד מאחז"ל ומובא בשולחן ערוך או"ח (שו"ע או"ח צ, ד) וטוב שיהיו בבית הכנסת י"ב חלונות. וידוע במקובלים שהם סוד י"ב אתוון דשם אדני במילוי. וידוע שבגימטריא תרעא שהוא תרגום של 'שער' בסוד (תהלים קיח, כ) "זה השער לה' צדיקים יבאו בו", וכידוע סודו. וז"ש "פתחי לי שערי צדק", ושם החדר שהזכיר במאמר מצפ"ץ עד"ת בגימטריא הכי הוי.
ומורה גם כן על רזא דיסודא כי בחינת עדת הוא בנוקבא כנסת ישראל כנודע, ושם מצפ"ץ - הוא בתפארת וביסוד כנודע בסוד המרגלאין.
והנה בת שבע נקראת (מלכים א י"א, י"ב-י"ג) "בת שבע אם שלמה". והבט נא וראה כי בת שבע מספר החלונות והחדר האמור. ומספר אם שלמה הוא תט"ז - בגימטריא קרן בן דוד במכוון. ולזה כיוון בעל המאמר. כי לפי דברי מהר"ש קשה - למה השמיט בעל המאמר תיבת משיח? אך מה שכפל דבריו ואמר "וסודו בו" אפשר שכיוון במלת בו על משיח, וכלומר כי קרן משיח בן דוד בגימטריא מספר החלונות והחדר האמור שהוא תשע"ד. ודו"ק.
וידענו כי כוונת משה בתפלתו לבוא לארץ ישראל ובשאר דבריו הידועים היה הכל שיהיה גאולה שלימה כמו לעתיד במהרה בימינו, וכמו שתרגום יונתן בן עוזיאל על פסוק (שמות ד, יג) "שלח נא ביד תשלח - שלח כדין וכו'". ומעתה תבין סוד (במדבר כז, יז) "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רעה" - כי הוי"ה בא"ת ב"ש הוא מצפ"ץ - הרי עדת ה' הוא ממש סוד החדר האמור. וז"ש אשר אין להם רעה נאמן - משיח בן דוד שיבא במהרה בימינו.
ויש רמז גם כן בזה כי הויה בגימטריא כ"ו, וחסר אל מספר מצפ"ץ רע"ד, ועם הכולל -- הרי רעה. וז"ש "עדת ה' וגו' אשר אין להם רעה" שחסר אל מספר החדר שיתגלה מתוכו משיח צדקינו, רעה נאמן. ולכן רעה עדת הוי"ה בגימטריא תשע"ד עם הכולל וכאמור. וסודו תשעה - סוד אות ט שבגימטריא תשעה. ומורה על סוד הטוב כנודע. ומה שיש להאריך בענין סוד תשעה הוא בכתובים אצלי במקום אחר, ואין כאן מקומו כלל.
נחזור לענין סוד בת שבע אם שלמה. ועיין בכוונת (תהלים צב, א) "מ"זמור ש"יר ל"יום ה"שבת" ותבין ביותר אחר שידעת סוד (בראשית מט, י) "עד כי יבא שילה" שבגימטריא משה. והבן זה.
ודע עוד מאחז"ל (סנהדרין צו, ב) "אמר ליה רב נחמן לרב וכו' משיח בר נפלי קרית ליה, אמר ליה אין דכתיב (עמוס ט, יא) ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת", עכ"ל. וסוד הדבר מבואר ברעיא מהימנא פרשת כי תצא (ח"ג רעט, א) וזה לשונו: "ומשיח בן דוד נפיל תמן עם משיח בן יוסף, דחד איהו עני ורוכב על חמור, וחד איהו בכור שורו. והאי הוא (שמות כא, לג) או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. ובגין דא אקרי משיח 'בר נפלי'. ואיהי נפלת אבתרייהו. ואתמר עלה (עמוס ה, ב) נפלה לא תוסיף וכו'", עכ"ל.
ובזה יש לפרש קושית המקשן "משיח בר נפלי קרית ליה?" על משיח בן דוד. דבשלמא בן יוסף שנקרא (דברים לג, יז) "בכור שורו" שפיר נקרא "בר נפלי" על שם הפסוק "ונפל שמה שור". אבל בדוד לא היה סברא אצלו שיורמז באמרו "או חמור" על שם (זכריה ט, ט) "עני ורוכב על חמור" שאינו רומז עליו רק על הנרכב. והשיב לו רמז אחר מסוכת דוד הנפלת שגם דוד הוא בר נפלי. ודו"ק. ואחר שיש כתוב אחר -- אז ממילא גם "או חמור" יוכל לרמוז עליו, ואתי שפיר גם דברי הרעיא מהימנא האמור. והבן.
והטעם שנקרא "בר נפלי" שהוא לשון רבים - מורה על שתי נפילות שלו ברזא דגלגולא בסוד אדם דוד משיח. הנפילה א' אצל אדם שהיה מתחלה מלא קומתו מסוף עולם ועד סופו, ואחר כך נתמעט ונפל קומתו על מאה אמה כנודע. והנפילה שנית בדוד שהיה ראוי להיות נפל, רק שאדם נתן לו ע' שנה משנותיו. כן מצאתי מפורש בספר מג"ע על התורה פרשת ויצא.
והנה מלת שבע בגימטריא בר נפלי, והוא בחושבן בן ישי. וזהו סוד בת שבע אם שלמה - אם שלמה עם הכולל בגימטריא אדם דוד משיח. ועיין בעשרה מאמרות (חלק שני ממאמר חקור הדין פרק שביעי) גם כן סוד "בר נפלי" שהוא בן שני נפלים קצת באופן אחר מהנ"ל, עיין שם. ודי בזה כאן.
- נשלמה הקדמה א'
הקדמה ב'
ידוע תדע בענין סוד תרין קרניים שאמר בעל המאמר ומהר"ש לא פירש בהם כלום. ונלע"ד שסודם הוא מה שאיתא בתיקונים תיקון עשרים (דף מ"ב ע"א) וזה לשונו: "דהא קרני פרה לגבך דאינון תרין נביאי קשוט עלייהו אתמר (תהלים קלב, יז) "אצמיח קרן לדוד", ומצמיח קרן ישועה מסטרא דשכינתא אתקרי "קרני פרה" מסטרא דשור "וקרני ראה קרניו" (דברים לג, יז) ואינון משיח ראשון ושני -- י' ו' בית ראשון, ושני - ה' ה'", עכ"ל.
וסוד קרני ראם תדע כי אות ר' הוא ראשית חכמה, ואות ם' סתומה בסוד הבינה. והתחברותם על ידי אלף פלא - יסוד אבא המופלא ומכוסה ביסוד בינה שנקרא גם כן "אלף בינה" כנודע בזוהר בלק דף קצ"ג ע"ב (ח"ג קצג, ב), עיין שם. ומשם נמשך הטפה עד נצח והוד המבשלין הזרע בשביל היסוד כנודע. לכן נקראים נצח והוד 'קרני ראם' מסטרא דשור, סוד יוסף יסוד, בכורו שורו. ומשיח בן דוד סודו בנצח, ובן יוסף בהוד כדאיתא ברעיא מהימנא פנחס. וסודם י"ו מן השם. ובית ראשון ושני הם תרין ה"הין. ולכן בביאת המשיח יתוקן כל השם. ויש להאריך ואין שטחון הדפוס מחזקין. והמשכיל יבין.
וכבר הודעתיך בשם רבינו הגדול זלה"ה במאמר שלפני זה כי יסוד אבא נקרא ש"ת. ומעתה מבואר לעין המשכיל כי 'תרין קרניים' האמורים הנה הנם מסוד ש"ת העליון שהוא יסוד אבא. ולכן ש"ת בגימטריא ב' פעמים קרן ב' פעמים קרן שווה 700, מפני שמשם נמשכים ובאים כדבר האמור. ומפני שיסוד אבא מלובש בתוך יסוד אימא - לכן כאשר נמשכים למטה תרין קרניים האמורים יש לכל קרן מילוי ס"ג שבבינה (שבגימטריא ל"ז כנודע). ונמצא שניתוסף לשני קרניים - ב' פעמים ל"ז ב' פעמים ל"ז שווה 74 שבגימטריא ע"ד. ונעשה מספר תשע"ד הנ"ל שהוא מספר בת שבע שמאתה יצא בן דוד הכולל הכל כמו שהודעתיך במאמרים שעברו. והבן כל זה מאוד. ונשלמה הקדמה ב'.
- הקדמה ג'
איתא בתיקון כ"א (דף נב ע"ב) וזה לשונו: "ובגין דא אתמר עד כי יבא שילה - משה וכו' איהו קטיל לחויא", עכ"ל. והיינו כי משיח מבטל את הנחש - חושבן דדין כדדין. אך כדי שתבין זה ביותר אציגה נא עמך לשון הרב זלה"ה בסוד חשן ואפוד, והוא בטעמי מצות בפרשת תצוה וזה לשונו:
- "וסוד החשן הזה הוא נחש הקור' רחם האיילה וכו'. הנה אהרן בדוגמת זעיר אנפין, וכשם שזעיר אנפין הוא משים על לבו אורות יסוד דאמא המתגלים בחזה וכו'. והנה חשן בגימטריא שדי והאחוריים דאהיה -- והכל שנ"ח. וזה חשן. והנה הלב -- שם סיום עטרת היסוד דאמא. ולכן הוא אחור דאהי"ה. ושם במקום הלב יש יסוד דזעיר אנפין - הוא יסוד הראשון שהוא לזיווג לאה כנודע שיש בזעיר אנפין בחינת ב' יסודות וכו'. ולעולם ביסוד הוא שם שדי. ולכן במקום הזה נגד הלב הם השדים. הרי שיש במקום הלב הארת שם שדי ביסוד שבו, והארת אחוריים משם אהי"ה (העולה ד"ם) -- גימטריא נחש כמנין חשן". עכ"ל.
ובזה מובן ביותר מ"ש "ואיהו קטיל לחויא" כי כבר ידוע כי גם משה הוא בסוד זעיר אנפין ונקרא "בעלה דמטרוניתא", ויש בו שני בחינות יסודות האמורים, וכמו שהודעתיך בדרוש הכ"ז מן החלק הראשון בספר מדרש לפירושים, עיין שם ותראה נפלאות מתורתינו הקדושה. ועיין שם בריש הדרוש סוד הכתוב (תהלים, צא) "תפלה למשה איש האלהים". וכאן לקצר אני צריך.
ועל כל פנים מובן מזה שלכן הורג את הנחש בכח החשן. ומה מאוד מדוקדק בזה לשון בעל המאמר שיהיה "על לבו" - חשן על לבו דייקא ממש כמו שכתב רבינו זלה"ה בסוד האורות המתגלים על לבו. ופלא הוא - והבינהו.
עוד אודיעך בדרך רמז איך שתרין משיחין מבטלין את הנחש. וצריך שתעיין תחלה בספרי מדרש לפירושים (חלק ב' דרוש החמשה עשר) - משם בארה - שעיקר כח הנחש הוא מן שור וחמור הכלולים בתוכו, עיין שם פירוש הכתוב (קהלת י, יא) "אם ישך הנחש בלא לחש וגו'". ומזה מבואר ממילא שלכן יש כח בתרין משיחין לבטל את ה"נחש, כי משיח בן יוסף בכור שורו מבטל כח השור דסטרא אחרא. ומשיח בן דוד - עני ורוכב על חמור - מבטל את כח החמור דסטרא אחרא.
עוד תשוב תראה כי ב' פעמים משיח ב' פעמים משיח שווה 716 בגימטריא תשי"ו - עצמות דקדושה אשר מבואר סודו שם בדרוש הששה עשר, וכאן לקצר אני צריך, ומשם תראנו.
ומצאתי להרב זלה"ה בטעמי המצות פרשת משפטים וזה לשונו: "כי יפתח איש בור - כי עשה ח"ו עבירות שגורמים לחפור בור שהוא יסוד דנוקבא דקליפה - היפך הבאר הקדוש. ונפל שמה שור או חמור - משיח בן דוד משיח בן יוסף. שלם ישלם", עכ"ל. הנה מפורש גם כן שתרין משיחין הם סוד שור וחמור דקדושה, ולכן מבטלים שור וחמור דסטרא אחרא. כי יסוד נטיל לשמאלא - ולכן בן יוסף מבטל השור הנאחז משמאל. ובן דוד הנאחז מימין בסוד (משלי ג, יט) "ה' בחכמה יסד ארץ" - מבטל החמור דסטרא אחרא הנאחז מימין. ועוד כמה טעמים מפורשים שם.
וכבר הודעתיך במאמרים שעברו שבן דוד כולל הכל. והנה הוא בא מן לאה המסתיימת נגד הלב אשר שם החשן, ומבטל את הנחש. ועיין עוד הרבה עניינים מרזא דמשיחא בדרוש האחרון בספר מדרש לפירושים. ונשלם הקדמה ג'.
- הקדמה ד'
הוא מה שמביא מהר"ש הי"ד בסימן ו' כי גוג ומגוג וארמילוס הרשע הם שני אחים תאומים נולדים מאם אחת, ושמה גאשא - נוטריקון אמו של גוג ארמילוס. והרשע ארמילוס יתלבש עצמו לעתיד בסוד נפל שבגימטריא קין, והוא יושב על אבן אחד ברומי הנקרא כימה, והמקום אשר עליו האבן הזה נקרא ל"ילו. עיין בדבריו שמאריך.
והנני מוסיף נופך בענין הקליפה גאשא - לדעתי רמוזים בה כל הד' גליות בסוד (ויקרא י"א, ד'-ז') "את הגמל וגו' ואת השפן וגו' ואת הארנבת וגו' ואת החזיר וגו'", ודרשו חז"ל בכמה מקומות (ורבה סוף שמיני) על ד' גליות, "ואת החזיר - זה אדום וכו'", עיין שם. וזה ג"אשא - ג"מל א"רנבת ש"פן א"דום. ויש להאריך ואין כאן מקומו.
והנה על גלות האחרון נאמר (זכריה ו, ז) "והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ", ולדעתי רמוז בראשי תיבות המקום ל"ילו. ומלת ו"האמצים במילוי כזה: ו"ו ה"ה א"לף מ"ם צ"די יו"ד מ"ם - בגימטריא גוג ומגוג ארמילוס שבגימטריא תי"ז במכוון.
וסוד האבן הנקרא כימה -- לדעתי הוא רמוז (ירמיהו ה, ו) "כל היוצא מהנה יטרף". ואמנם בגאולה נאמר (תהלים צא, ג) "כי הוא יצילך מפח יקוש" -- מלת יקוש עם הכולל בגימטריא גוג ומגוג ארמילוס. והאבן רמוז בראשי תיבות "כי הוא וגו'".
ובסוד מה שאחד משני אחים תאומים יתלבש בסוד נפל -- לדעתי זה רמוז (תהלים נח, ט) "נפל אשת" - נוטריקון שני אחים תאומים. ואחד מהם יהיה בסוד נפל כאמור שהוא סוד קין בחושבן. וזהו סוד (בראשית ד, ז) "שאת ואם לא תטיב" - כלומר שאז יתגברו ח"ו שני אחים תאומים. וכבר אמרו חז"ל (יומא נב, ב) שהוא מן הפסוקים שאין להם הכרע. והבן.
ושורש הדבר מה שיתלבש בסוד נפל -- לדעתי יעשה זאת להתגבר ח"ו על בר נפלי המבואר למעלה. והנה אמנם מ"ש במאמר "תי"ז מבטלים לשני אחים תאומים" - במספר המבטלים לא פירש מהר"ש. ולדעתי הוא סוד אדם דוד משיח בחושבן בסוד (דברים לג, כא) "ויתא ראשי עם" - מלת ויתא בגימטריא הכי הוי. ובסוד (בראשית ח, יא) "עלה זית", ובסוד (ירמיהו יא, טז) "זית רענן וגו'". וכנודע אצלי בעולם חדש פרשת תצוה באורך ובשאר מקומות. וכאן אמרתי לקצר.
ונשלמה הקדמה ד'
- הקדמה ה'
לך נא ראה בחבורי עולם ברור פרק צ"ד - שם הבאתי דברי הזוהר ודברי רבינו הגדול זלה"ה בענין סוד שקר איך שאותיות ק"ר המורים על סטרא מסאבא נוטלים אות ש שהוא מן הקדושה בגוויהו ממש ונעשה קשר של רשעים, עיין שם היטב דברים נפלאים בענין שקר וקשר. וידוע מאחז"ל (שבת קד, א) "ש' - שקר, ת' - אמת". ומפורש יפה במדרש לפירושים (דרוש הראשון מן החלק השני).
מכל זה מובן שבזמן הגלות אותיות ש"ת נפרדים זה מזה; כי אות ת הוא אמת ואות ש' הוא שקר. ואמנם בזמן הגאולה במהרה בימנו יהיו אותיות ש"ת ביחד; כי אות ש שהוא החיות מן ק"ר יחזור לשורשו אל הקדושה. ומה מאוד יומתק לחיך אחר שיעויין שם במקומות האמורים - כי איני רוצה לכפול הדברים.
והיינו מה שכתב הרב זלה"ה בסוד (ישעיה נח, יג) "אם תשיב משבת רגליך וגו'" כנודע, ומועתקו דבריו בכסא מלך בפירושו לתיקון ך' (דף מג ע"א) סימן ה' ומבינה נביאים וכו', עיין שם. התבונן אחי בזה ותראה שהדבר פשוט מאוד בכוונת המאמר. ודו"ק.
ונשלמה הקדמה ה'
- הקדמה ו'
ידוע מסוד השם הקדוש א"ז ב"ו ג"ה היוצא מן הפסוק (שמות טו, א) "אז ישיר משה ו"בני ישראל וגו' כי ג"אה", והוא שלשה פעמים שמונה -- חושבן כ"ד צירופי אדני - סוד כ"ד אותיות שבכתוב (תהלים נא, יז) "אדני שפתי תפתח וגו'". ומצאתי בספר מג"ע על התורה בפרשת בא סוד (שמות י, ט) "כי חג ה' לנו" -- מלת חג רומז על השם האמור שהוא ג' פעמים ח'. וזה חג - עיין שם שמאריך קצת.
וידוע כי כ"ד צירופים אלו הם סוד כ"ד קישוטין דשכינתא - סוד כ"ד פרקים דמסכת שבת בסוד (בראשית ב, כב) "ויבאה אל האדם" - מלת ויבאה בגימטריא כ"ד, והוא ראשי תיבות של (שמות לא, טז) "ושמרו בני ישראל את השבת".
ונגד זה יש בסיטרא אחרא גם כן בחינת כ"ד והוא סוד (בראשית ג, טו) "ואיבה אשית וגו'", והוא ראשי תיבות של (במדבר יד, לב) "ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה". ויש לי בזה אריכות גדול ונורא במקום אחר, וכאן אמרתי לקצר.
וידוע כי שם אדני בגימטריא היכל - כי הוא היכל אל השם בן ד' בסוד (חבקוק ב, כ) "ויהו"ה בהיכל קדשו הס וגו'". וכל זה ידוע לכל עד שאיני צריך להאריך בו. ועיין גם כן בספר גרושין להרמ"ק זלה"ה סוף סימן מ"ב, וכל סימן י"ג מענין השם הנ"ל - משם בארה. וכבר אמרתי לקצר בכל האפשרי. ודי בזה כאן למבין ומשכיל. ויש עת להאריך במקום אחר אי"ה.
ונשלמה הקדמה הששית
- הקדמה ז'
השם קדוש א"ז ב"ו ג"ה -- נלע"ד שקורא אותו בעל המאמר "השם הנגלה בחצי הלילה" והוא על פי מ"ש רבינו זלה"ה בכוונות הזיווג לכוין בשם הזה נוסף על השם צמר כד ששניהם בגימטריא חשמל - סוד מלבוש המכסה הזיווג העליון דזעיר ונוקבא לשמרו מן החיצונים כנודע. וובא במ"ח ליל שבת פרק ו' פיסקא ו' ז' ח', עיין שם. וידוע שהזיווג הוא בחצי הלילה ומפני שהוא המלבוש קורא אותו "נגלה בחצי הלילה". והבן זה.
עוד אפשר לומר כי ג' פעמים ח' שבשם הזה מורה על ג' מיני יחודים של הנוקבא בסוד חירק שורק חולם הנודע, וכל יחוד הוא ח' אתוון כידוע. ומפני שהוא מכסה בכל היחודים לכן הוא בסוד ג' פעמים ח'. והבן זה.
ולפי זה יכוון בחינת שם הזה עם השם המפורש בזוהר ריש שלח (ח"ג קנו, ב) "תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגא לילא ואילך דאינון אתוון כל"ך ס'עפה י"אעוצה, עכ"ל. ושם האריך מאוד במקדש מלך, וכתב שהם כסדרן ממטה למעלה בסוד מלכות תפארת דעת, עיין שם. ולדעתי הן המה ג' בחינות אלו האמורים. והמשכיל יבין.
ומזה הבנתי קצת מה שמצאתי בסידור של של"ה(?) בסוף יעלה ויבא הנדפס אצל ברכת הלבנה וזה לשונו: "בו לטובה בו לברכה בו לחיים רגילים - אלו ג' ב"ו קצת לנגן וקבלתי כי רומז לשם אז בו גה שהוא שם גדול וקדוש", עכ"ל. וידוע בכוונות הרב: "זכרנו וכו' - מזעיר, ופקדנו וכו' - מנוקבא, והושיענו וכו' - מדעת", עיין שם. והיינו כאמור. והבן זה. הנלע"ד כתבתי באימה וביראה. ואם שגיתי האל הקדוש יכפר.
ונשלמה הקדמה ז'
- הקדמה ח'
הנה נאמר אצל ישמעאל (בראשית כא, כ) "ויהי רבה קשת", ואמרו חז"ל (בראשית רבה, נג) "רבה על כל המורים בקשת". ובפרקי דרבי אליעזר (ריש פרק שלשים) ישמעאל נולד בקשת ונתרבה בקשת וכו'. וכל זה למדו מניקוד "קשת" כמ"ש שם במתנות כהונה. ומזה מובן לשון בעל המאמר שהוסיף אות ב' וכתב "רבה בקשת".
ואמנם לפי הנראה מפירוש מהר"ש הי"ד - כל הג' מלות שכתב במאמר - "ליורה רבה בקשת" - קאי הכל על ישראל. ואפשר להחזיר דבריו על פי מדרש ב"ר האמור "רבה על כל המורים בקשת". ודו"ק. אך לפי פירושו חסר מלת "מבטל", וכן צ"ל "מבטל ליורה רבה בקשת" אחר שקאי הכל על ישמעאל. דוק ותמצא. לכן נלע"ד שלא קאי על ישמעאל רק ב' מלות "רבה בקשת", ומלת "ליורה" קאי על משיח בן דוד שהוא יורה את "רבה בקשת". ובזה לשון המאמר מדוקדק מאוד - עיין עליו.
ועתה אפרש הסוד אשר אליו כיוון בעל המאמר. כבר מבואר לעיל שמשיח בן דוד מבטל קליפת ישמעאל והוא סוד קרן לדוד. וקרן במילוי כזה: קו"ף רי"ש נו"ן - אם תדקדק בו תראה נפלאות, והוא כי אות קו"ף במילוי בגימטריא מקום כנודע, אות רי"ש בגימטריא מלכות דוד, ואות נו"ן בגימטריא ק"ו. וסוד הדבר כי מקום אחיזת מלכות דוד הוא בקו סתמי המורה תמיד על קו האמצעי כנודע. וכל ג' בחינות היחוד של מלכות דוד -- חירק שורק חולם -- הכל הוא בקו האמצעי כנודע. וסימנך מקדם - נוטריקון מקום קו מלכות דוד. והיינו ממש קרן מלא כדבר האמור.
וזהו סוד (שמואל א טז, א) "מלא קרנך שמן וגו'" - מלא קרנך כלומר קרן מלא כדבר האמור. וסוד שמן הוא מאבא כנודע, והיינו בסוד "אבא יסד ברתא" כנודע. ולכן מלת מקדם בגימטריא קפ"ד שהוא אחורי ע"ב. ועם אחורי ס"ג (שבגימטריא קס"ו) -- הרי קרן. וזהו סוד (שמואל א ב, א) "רמה קרני בהשם", ואמרו חז"ל (מגילה יד, א) "רמה קרני ולא רמה פכי וכו'". וזהו סוד (שם י') "וירם קרן משיחו". ואין להאריך כאן יותר שלא לצאת מן המכוון, והמשכיל יבין.
והנה אמנם קרן מלא כאמור הוא בגימטריא תקש"ב, ובכח הזה הוא יורה את רבה בקשת שהוא ישמעאל כאמור.
ודע כי יש לקרן איזה שייכות עם סוד אוזן, וכמו שמוכח מן המשל ומליצה שאמרו חז"ל (סנהדרין קו, א) "גמלא אזיל למיבעי קרני אודני דהוו ליה גזיזו מיניה". והמשכילים בדברי רבינו זלה"ה יבינו הדבר לאשורו שבאמת סוד אחד להם.
וממילא מובן מזה הכתוב (נחמיה א, ו) "תהי נא אזנך קשבת וגו'" בסוד קרן מלא שבגימטריא תקשב כמדובר. ומה שכתוב (שם) "ועיניך פתוחות" - תבינה בסוד השמות כ"לך וגו' הנז"ל בהקדמה ז' מבואר שסודם הוא פ"קח ע"יניך ו"ראה וכאמור במ"ח במס' חצות פרק ה' פיסקא יוד. וכבר אמרתי שאין כאן מקום להאריך. ונשלמה הקדמה ח'.
- הקדמה ט'
בסוד הקליפה ת"וקל שלדעתי הוא בגימטריא ופתן בסוד (תהלים צא, יג) "על שחל ופתן תדרוך". וכבר הודעתיך במדרש לפירושים דרוש ט"ו מן חלק שני סוד ופתן שהוא קליפת ישמעאל - נוקבא דס"מ, עיין שם היטב. ונלע"ד לומר עוד שהקליפה זו מנגדת לד' אותיות אדני שנזכר בתנ"ך קל"ד פעמים מפני שהוא מפתח ואקלידה של כל הנבראים כמובא במגלה עמוקות אופן ק"ל, עיין שם. ובכל שם ד' אותיות -- ד' פעמים קל"ד ד' פעמים קל"ד שווה 536 -- הרי תקל"ו אותיות אדני הנמסרים באנ"ך באורות ניצוצות וכלים(?). ונגד זה הוא בסטרא אחרא הקליפה תוק"ל האמורה.
ובמספר קטן[10] בגימטריא י"ד כמו ס"מ במספר קטן[11] הנאחזים מן אלהים במספר קטן. וזהו סוד (בראשית לב, יב) "הצילני נא מיד אחי מיד עשו". ואין להאריך כאן.
עוד נלע"ד על פי הנודע שנוקבא דקדושה נקרא "עת לעשות לה'" (תהלים קיט, קכו). וידוע דאית עת ואית עת וכו' בזוהר תרומה (ח"ב קנה, ב) - עיין שם. וכן בתיקון ס"ט (דף קד ע"ב) "ובגין דא וכו'" -- עיין שם כי רצוני לקצר. ומעתה אומר שהקליפה תוק"ל הוא עת דסטרא אחרא כי כן מילוי - עי"ן ת"ו בגימטריא תוק"ל, ומנגד לע"ת דקדושה. ועיין עוד במקדש מלך בזוהר ריש שלח בענין ג' שמות כ"לך וכו' שבגימטריא עם ג' תיבות - עת, עיין שם סודו. ובסע"ה ובספר ערוכות הבושם(?) על פסוק (שיר ד, ז) "כלך יפה רעיתי" ומובא שם במקדש מלך, ותראה התקשרות המאמר והבינהו.
גם סודו מילוי הנחש כזה: י' ו"ן י"ת י"ן - בגימטריא תוקל. והם אותיות ותנין האמור בכתוב הנ"ל - "כפיר ותנין". ומלת כפיר הוא סוד טפת קרי - ר"ל שממנו נאחזים. ואין כאן מקום להאריך יותר. ונשלמה הקדמה ט'.
- הקדמה י'
הביטול של הקליפה תוקל מבואר ממילא אחר שהודעתיך שורש הקליפה זו שהיא מנגדת לנוקבא דקדושה לכל הרמזים האמורים בהקדמה שלפני זו, כי כולם הולכים למקום אחד. ונמצא ממילא הביטול על ידי תגבורת נוקבא דקדושה - סוד קרן מלכות דוד האמור למעלה. והנה נא ידעת כי הנוקבא דקדושה נקראת "מקום הגלוי". וטעם הדבר כי מקומה נגד אורות המגולים. ומשם ביטול הקליפה תוקל.
ואתה תראה סוד מקום קרן בגימטריא ממש תקל"ו - מבטל הקליפה תוק"ל. ומפני שהודעתיך למעלה בסוד קרן מלא שאות קו"ף שבו גימטריא מקום, ואמנם מקום זה אינו נגלה לגמרי כי הוא סתום ונעלם באות ק' של קרן, ואנחנו צריכים להוסיף מלת מקום אל מלת קרן כדי לבטל הקליפה כאמור. הרי שזה ה"מקום הוא מקום הגלוי ומפורש - נוסף על מלת קרן, ואז בגימטריא תקל"ו אותיות משמות אדני המוזכרים בתנ"ך, ומבטלים הקליפה תוק"ל.
וביותר עמקות תדע כי מקום בסוד תפארת - שם הוי"ה בחושבן י' פעמים י', ה' פעמים ה', וכו' -- כמפורש בתיקון מ"ב (דף פד ע"ב) "ה' מקום אתקרי וכו'". ובהתחברותו אל קרן מלכות דוד - נשלם היחוד בסוד השילוב הידוע, וסודן ו"ה מן השם. ומפני שיש מקום למעלה בסוד אבא ואמא; מילוי ע"ב - מ"ו, ומילוי קס"א - ק"ם -- הרי מקום גבוה ונעלם. לכן קורא ל"המקום זה מקום הגלוי בסוד תרין אתוון ו"ה. ולהורות שנעשה השם שלם כי בזמן הגלות נאמר (שמות יז, טו) "כי יד על כס יה", ואמרו חז"ל (מובא בילקוט ח"ב דף פ' ע"ג וצ"ב ע"ד) שאין השם שלם ואין הכסא שלם וכמ"ש רש"י ז"ל, וז"ל (תהלים קלב, יג) "כי בחר ה' בציון אוה למושב לו - א מן כסא, ו"ה מן השם". וז"ש (שם יז שם) "אצמיח קרן לדוד וגו'". ואפשר יכ לג' אותיות אלו כיוון בעל המאמר במה שמסיים "והוא יורד סודו" - היינו א מן מן[12] ה"כסא, ו"ה מן השם. ועיין מגלה עמוקות אופן ס"ח - והדברים ידועים.
גם רומז במלת מקום על סוד (בראשית א, ט) "מקום אחד" שידוע בזוהר שקאי על ה"יסוד והוא מקום הגלוי אל המלכות, והוא סוד תרין משיחין - בן יוסף ובן דוד, סוד תרין קרניים האמורים למעלה הנמשכים מיסוד אבא - סוד ש"ת העליון שבגימטריא ב' פעמים קר"ן ב' פעמים קר"ן שווה 700. וחסר מספר ע"ד להשלים תשע"ד והוא נשלם ב' פעמים הבל ב' פעמים הבל שווה 74 (מילוי ס"ג) כנז"ל. וז"ש (שם יד) "זאת מנוחתי עדי עד וגו'".
ויקוים אז "על שחל ופתן תדרך" - ראשי תיבות עשו. ופתן סודו ישמעאל הקליפה תוק"ל. ומלת שחל בגימטריא ס"ם רה"ב[13]. ס"ם - שרו של עשו, ו"רהב שר ישמעאל - רבה קשת. תדרך - בגימטריא כ"ד צירופי הוי"ה כ"ד צירופי הוי"ה שווה 624 (אם ב' ההי"ן בציור ד"ודי - הרי יש כ"ד צירופים שבגימטריא תדרך).
"תרמס כפיר ותנין" - תרמס בגימטריא שת - ב' פעמים קרן. וסוד כפיר ותנין בארתי לעיל. וז"ש "כי בי חשק וגו'" (תהלים צא, יד) בסודות המבוארים במאמרים שעברו. והכל סובב הולך בסוד (תהלים קיט, קכב) "ערב עבדך לטוב" שסופי תיבות כ"ד צירופים, ובסוד השם הקדוש א"ז ב"ו ג"ה המבואר למעלה. ומלת לטוב - בגימטריא הוי"ה אהי"ה שבכתר עליון - הם סוד "עת ר"צון" המבטלים "עת ר"עה" בכח השמות כל"ך וכו' שעולים ע"ת המתגלים בחצי הלילה. ולכן אמר (תהלים קיט, סב) "חצות לילה אקום וגו'" לעורר ע"ת ר"צון שיתגלה במהרה בימינו אמן.
דרך פרט[עריכה]
- בוא ברוך ה' לשמוע את המאמר מפורש בדרך פרט
א - סוד שבע מאות שבעים וארבע חלונות שבחדר מצפץ עדת: פי' המספר הזה כמנין בת שבע, וכן שערי צדק, וכן יברכך יאר ישא שהם נגד ג' אבות כמ"ש בעל הטורים וכנודע. והיינו שמקבלת הנוקבא בג' אבות בסוד שבע. וזהו סוד בת שבע, וכנודע בסוד שבת.
ב - שבהם קרן בן דוד: פי' כי נקראת בת שבע אם שלמה, וב' מלות אלו - אם שלמה בגימטריא קרן בן דוד במכוון.
ג - וסודו בו: פי' במשיח נרמז הסוד - כי אם תוסיף מלת משיח ותחשוב קרן משיח בן דוד -- אזי בגימטריא תשע"ד חלונות וחדר האמור. וכל זה מבואר בהקדמה א'.
ד - בסוד כאשר יבוא אז יתעוררו תרין קרניים: פי' היינו נצח והוד - סוד "וקרני ראם קרניו".
ה - מסוד ש"ת העליון: פי' הנמשכים מיסוד אבא הנקרא שת העליון כמפורש במאמר הקודם.
ו - בסוד לכל אחד מילוי שבכלה העליונה: פי' כלה העליונה היא בינה - אימא עילאה. ובה שם ס"ג שהמילוי בגימטריא ל"ז. והנה ש"ת (שהוא יסוד אבא) בגימטריא
ב' פעמים קרן ב' פעמים קרן שווה 700 והוא מלובש בתוך יסוד אימא. ומקבל כל קרן עוד מילוי ס"ג -- ב' פעמים ל"ז בגימטריא ע"ד, ונעשה תשע"ד - מספר החלונות והחדר הנ"ל. וכל זה מבואר בהקדמה ב'.
ועוד יש להוסיף נופך בזה על פי המבואר בתיקון ס"ט (דף קו ע"ב) וזה לשונו: "שבע הבלים אינון בהאי קרא דכלילן בבת שבע", עכ"ל, ועיין שם באורך סוד הכתוב (קהלת א, ב) "הבל הבלים וגו'" שנחשבים ז' הבלים בסוד זס"ה[14]. הרי שיש ל"נוה שהם ב' קרניים גם כן ב' פעמים הבל ושורש סוד הבל הוא מילוי ס"ג, וק"ל.
ז - ואז בשמו מבטל להרשעה בשמה: פי' כי משיח מבטל את הנחש - נוקבא דסטרא אחרא.
ח - בסוד שיהיה על לבו חשן: פי' בסוד אור החשן שיהיה על לבו דייקא מבטל את הנחש. ומבואר הכל באורך בהקדמה ג'.
ט - ובסוד ארבע מאות ושבעה עשר מבטלים לשני אחים תאומים: פי' הוא אדם דוד משיח שבגימטריא תי"ז כמספר אם שלמה עם הכולל. ובביאת המשיח יתוקן פרצוף א"דם בשלימות ויבוטלו שני אחים תאומים שהם גוג ומגוג ארמילוס שבגימטריא הכי הוי.
י - והאחד יתלבש לעתיד בסוד רוצח הקדמון בנפילתו: פי' אחד מהם יתלבש בסוד נפל שבגימטריא קין, רוצח הקדמון, והוא סוד נפל אשת - מלת אשת נוטריקון שני אחים תאומים.
ואחד יתלבש בסוד נפל להתגבר ח"ו על משיח הנקרא בר נפלי שבגימטריא בן ישי הרמוז בסוד בת שבע.
ומה שמדקדק לומר "רוצח הקדמון" - פרשתיו יפה למעלה במאמר שלישי אות ח', עיין שם ענין נחמש על פי נגלה.
יא - והוא יושב בחדר כ"ימה וכו': פי' רמוז בפסוק "כל היוצא מהנה יטרף" (ירמיהו ה, ו) - ראשי תיבות כימה.
יב - והמקום אשר עליו האבן נקרא לילו: פי' רמוז בפסוק (זכריה ו, ז) "וְהָאֲמֻצִּים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ" -- ראשי תיבות לילו. ומלת והאמצים במילוי בגימטריא גוג ומגוג ארמילוס במכוון. וכל זה מבואר למעלה בהקדמה ד'.
ועתה אוסיף במ"ש "להתהלך בארץ" היינו שרוצים להתגבר על משיח בן דויד הרמוז במילוי ארץ כזה: ל"ף י"ש ד"י -- בגימטריא משיח בן דויד כדאיתא במגלה עמוקות אופן האחרון בסוד (תהלים לג, ה) "חסד ה' מלאה הארץ". וכן (חבקוק ג, ג) "ותהלתו מלאה הארץ" - היינו מילוי ארץ.
והוא גם כן חושבן חסד דין רחמים שמהם מקבל ג' ברכות הנ"ל. וזה גם כן סוד האבן כימה - לדעתי מנגד אל ג' פעמים כ"ה של ברכה המשולשת המובאר אצלי במדרש לפירושים דרוש ראש השנה באורך, עיין שם. ובזה המאמר מקושר ביותר. ודו"ק.
יג - ולעתיד סוד אותיות ש"ת יהיו ביחד: פי' כי אות ש יתעלה מתוך אותיות ק"ר ויתחבר עם אות ת (המורה על אמת כנודע), ומבואר בהקדמה ה'.
יד - ממש יהי נשבר הקליפה זו כד: פי' הקליפה כ"ד - מנגד אל כ"ד צירופי אדני - יהיה נשבר. ומצאתי גירסא מלת "ממש" מחובר למעלה -- "יהיו ביחד ממש", וגרסינן "ויהיה נשבר" - באות ו', וקאי אדלמטה. ואתי שפיר טפי. ועל כל פנים הכוונה הולכת למקום אחד.
טו - מסוד שלש שמונה: פי' באיזה כח יהיה נשבר הקליפה, ואמר מסוד שלש שמונה -- היינו השם א"ז ב"ו ג"ה המרומז בפסוק "חג לנו" - מלת ח"ג היינו
ג' פעמים ח' ג' פעמים ח' שווה 24. וגם
ג' פעמים בו ג' פעמים בו שווה 24 שאנחנו אומרים ב"יעלה ויבוא" -- "זכרנו בו לחיים וכו'".
טז - מסוד ההיכל: פי' כי היכל בגימטריא אדני - שהוא היכל להוי"ה, ויש לו כ"ד צירופים.
יז - והכל מסוד השם הנגלה בחצי הלילה: פי' הוא השם הידוע בזוהר ריש שלח שהוא כל"ך סעפ"ה י"אעוצה שסודו במלכות תפארת דעת, וכמו שבארתי היטב בהקדמה הששית והשביעית.
יח - ואז מסוד הקרן יהיו אזניו פתוחות - ומפרש דבריו ואמר "בסוד המלא תהיה אזניך ק"שבת ליורה רבה בקשת" -- פירוש קרן מלא בגימטריא קשבת, לומר שיהיו אזני' קשבת לתפלת משיח בן דוד שיורה בחצים את ישמעאל רבה בקשת, וכמבואר כל זה באר היטב בהקדמה השמינית.
ועתה אוסיף קצת נופך ואומר כי הקשת דקדושה המבואר בתיקון כ"א (דף נד ע"ב) "טול קשת בידך וכו'" - הוא יבטל את הקשת דסטרא אחרא. ומה שאמר על דוד לשון יורה -- הוא בסוד (תהלים כג, ה) "כוסי רויה" בהיפך אתוון. ובכח הכוס הזה (שסודו אלהים) - יורה את רבה בקשת. ויש להאריך. והמשכיל יבין.
יט - ואז נתבטלה הקליפה ת"וקל: פי' סוד "על שחל ופתן" - בגימטריא תוק"ל, ומנגדת לכל האותיות אדני הכתובים בכל תנ"ך שהם תקל"ו אותיות במכוון. וגם שאר סודות שבארתי בהקדמה ט'. וכולם הולכים למקום אחד שהקליפה זו מנגדת לסוד נוקבא דקדושה.
ואוסיף עוד נופך ואומר שהיינו בעצמ' סוד הקליפה כ"ד האמור למעלה, כי כן כד מלא - כ"ף דל"ת עם ב' אותיות השרשים - בגימטריא תוק"ל. ולכן נגד זה נאמר בקדושה (בראשית כד, טז) "ותמלא כדה ותעל" בסוד כד מלא דקדושה. ובגימטריא כדה ותעל עם הכולל המבטל הקליפה תוקל. ויש להאריך מאוד. והמשכיל יבין.
כ - בסוד המקום הגלוי: פי' אם תחבר מלת מקום אל מלת קרן אזי בגימטריא ממש תקל"ו אותיות של שמות אדני הכתובים בתנ"ך, ומבטלים הקליפה תוקל. ובצירוף שאר סודות המבוארים בהקדמה תשיעית ועשירית.
ומסיים ואמר "והוא יורך סודו" - רמז בדבריו שבביאת המשיח יושלמו ו"ה מן השם וא' מן הכסא. וזה מלת "והוא" כנז"ל בהקדמה י'. וכוונתו על הפסוק (זכריה יד, ט) "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". וכן מלת הוא נוטריקון - הוא ושמו אחד כמבואר בריש ספר של"ה.
גם כוונתו כי בביאת משיח צדקנו יתגלה הסוד באמיתתו ויקוים הפסוק (ישעיהו יא, ט) "כי מלאה הארץ דעה את ה'", והוא משיח בעצמו יורנו הסוד. יה"ר שיהיה במהרה בימינו.
- ברוך ה' לעולם אמן ואמן
בסוף הספר יש עוד שני נספחים.
הערות[עריכה]
- ^ אולי צריך להגיה כאן ור"ל, וצע"ע - ויקיעורך
- ^ לא הבנתי את התוכן כאן וייתכן שלא קיטעתי או פיסקתי נכון - ויקיעורך
- ^ לא ברור בסריקה אם זה וא"ב או וא"כ - ויקיעיורך
- ^ הוספתי את המילה 'שלש' שחסר בדפוס, כי בהמשך הדברים הדן ידין בעצמו מצטט אותו - ויקיעורך
- ^ גוג ומגוג ארמילוס נשימקהלך
- ^ מתוך המשך דבריו, אשר שמות אלו הינם נרמזים במילת "מזג", נראה כי זדקי אלסר הינו שם אחד, ולא כשמות נפרדים כמופיע בדפוס - ויקיעורך
- ^ מטטרון זדקי אלסר גבריאל
- ^ ו"ד י' א"ו ה"י
- ^ לא הבנתי מהו הראשי תיבות - ויקיעורך
- ^ תוקל
- ^ סמא"ל
- ^ כך מובא בדפוס וכנראה שיש למחוק - ויקיעורך
- ^ סמא"ל רה"ב
- ^ לא הבנתי - ויקיעורך