ספר זכרון (ריק"ם)/שער ד

<עמ' 14>

שער ד

שער

תדע כי עיקר כל הפעלים ארבעה חלקים, ובכל אחד ואחד יש שמונה חלקים. האחד הם הבנינים, והם שמונה: בנין פָּעַל הקל, כגון "שָׁמַר" והדומים לו; ובנין פִעֵל החזק בדגש, כגון "דִּבֵּר", "שִׁבֵּר" וחבריו; ובנין הפעיל, כמו "הִשְׁלִיךְ", "הִגְדִּיל" ורעיו; ובנין נפעל, כמו "נִשְׁמַר", "נִזְכַּר" ואחיו; ובנין התפעל, כמו "הִתְהַלֵּךְ", "הִתְגַּדֵּל"; ובנין הׇפְעַל, כמו "הׇשְׁלַךְ", "הׇשְׁבַּר"; ובנין פֻעַל החזק, כמו "אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה" (שמות לח כא), "כִּי שֻׁלַּח בְּרֶשֶׁת בְּרַגְלָיו" (איוב יח ח); ובנין פוֹעֵל המרֻבע, כמו "כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית" (ישעיהו נא יג) ורעיו. אלו שמונה בנינים, אעפ"י אשר שמותם נשאו, ובסודותם נפלאו, ובבנינים נקראו, ועד השלושה לא באו, והם פָעַל, פִעֵל, הפעיל, כי רוב הלשון נתכן עליהם והם אבות לבנינים האחרים, ובם חנו הפעלים ובם נסעו.

החלק השני שמונה פעולות: שלמים, מחֻלי הפ"א, מחלי עי"ן, מחלי למ"ד, מחלי הקצוות, מחֻסרי הנו"ן, מחסרי היו"ד, ובעלי הכפל. ולא אמרנו מחסרי הלמ"ד, כמו ל' לָקַח שהיא פ' הפעל, מפני שלא תמצא מהם כי אם מלה אחת לבדה, על כן לא נמנית בחשבון.

החלק השלישי חלקי פעולות הבנין שהם ששה: עבר, פועֵל, פעוּל, צווי, מקור, אית"ן שהוא בעתיד, ושם דבר, ושם התואר, הרי שמונה אשר כוללים כל המקרא, כי לא תמצא בכל המקרא תיבה שאינה מאחת אלה השמונה, זולתי מלת הַדֶּבֶק לבדה, כמו "אֵת", "עַל", "אֶל", "גַּם", "רַק", "אַךְ", "אַף", "כִּי", "לֹא".

החלק הרביעי שמונה שאלות הנמצאות בכל התיבות של הפעלים: שאלה ראשונה פעֻלתו, שנייה בנינו, שלישית שרשו, רביעית משקלו, חמשית אם הוא כראוי, ששית חברו, שביעית פרושו, שמינית אם עומד אם יוצא, והוא הנקרא 'עובר' או 'בודד'. וסימנהון ל"ב שמ"ר חפ"ץ. ל' – פעלתו, אם עבר או עתיד או מה היא פעלתו; ב' – בנינו, מאיזה בנין הוא מהשמונה; ש' – שרשו, לדעת אותיות השרש; מ' – משקלו, תיבה במשקלה באותיות ובניקוד אפילו אינה מענינה; ר' – ראוי, אם הוא כדינו; ח' – חברו מלה אחרת כענינה; פ' – פרוש, היאך ענינו; השאלה השמינית צ' מן 'יוצא', אם המילה פועל יוצא או עומד, וי"א עובר או בודד. ובפעלים אבאר כל הענינים האלה באר היטב, ועתה אביא ראיה ממלה אחת: "הִטָּה" – פעלתו עבר, בנינו מן הפעיל, שרשו נָטָה, משקלו "הִכָּה", דינו הִנְטָה, חברו "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט" (דברים טז יט), פרושו ידוע, כמו "וְעָלַי הִטָּה חֶסֶד" (עזרא ז כח), והוא פועל עובר, כי דבר אחר הטה, כי "נָטָה" הוא בודד. נשלמו הארבעה שהם בשמונה.