ספר זכרון (ריק"ם)/נספחים

נספח א

שלשה בתי שיר על נקוד הצווי עם פירושם

בְּצַוּוֹתְךָ בְּעֵי"ן פָּעַל בְּפָתַח / חֲרֹק פִּיהוּ בְּהוֹסֵף הֵ"י בְּסוֹפוֹ
וְאִם תַּחְלֹם בְּחֶסְרוֹן הֵ"י לְצַוּוֹת / זְכֹר בָּהֵ"י לְקׇמְצוֹ אַף לְחׇטְפוֹ
קְרַב וּמְכֹר עֲרֹךְ וּנְטֹר [צ"ל וּנְצֹר] אֱסֹף שִׂים / לְנׇכְרִים נַחֲשֹב אֵיפֹה וְאֵיפֹה

אלו החרוזֹת יסוד הר"ר יוסף קמחי.

וזה פתרונם: זה הכלל, כשתעשה צווי מן הפעלים שעי"ן פעל שלהם נקודה בפתח, כגון שְׁמַע, שְׁלַח, שְׁכַב, כשתטיל ה"י בסוף הצווי אז תנקד פ"א הפעל בחירק, כמו שִׁלְחָה, שִׁמְעָה, שִׁכְבָה. ואם עי"ן הפעל נקודה בחולם בחסרון הה', כגון שְׁמֹר, שְׁפֹט ודומיהם, כשתטיל ה"י בסוף הצווי פ"א הפעל בחטף קמץ, כגון שׇׁמְרָה, שׇׁפְטָה. בר מן ה': קְרַב וּמְכֹר נְצֹר ועֲרֹךְ, אֱסֹף, מתנכרים הם מן האחרים, כלומר קְרַב נקוד עי"ן הפעל [פתח], ועי"ן הפעל מן קְרַב זהו רי"ש, והיה לו לומר בתוספת הה' קִרְבָה, ומצינו "קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ" (תהלים סט יט), והוא מן המתנכרים. מְכֹר גם הוא מתנכר, שעי"ן הפעל שלו בחולם, ובתוספת הה"א היה לו להנקד פ"א הפעל בחטף קמץ ולומר מׇכְרָה כמו שׇׁמְרָה, וגם בתוספת הה' מצינו אותו בחירק: "מִכְרָה כַיּוֹם" (בראשית כה לא), כי הוא מן המתנכרים. וכן עֲרֹךְ בתוספת ה"א היה לו לינקד בחטף קמץ, והיא נקודה בצרי: "עֶרְכָה לְפָנַי הִתְיַצָּבָה" (איוב לג ה). ונְצֹר כמו כן היה לו לינקד בחטף קמץ – נׇצְרָה כמו שׇׁפְטָה, וקרא כתיב "אֶסְפָה לִּי" (במדבר יא טז), והצרי דומה לחירק, כי הצרי ממשקל כבד כמו החירק. ועל זה יסד הר"ר יוסף קמחי אביר הדַוְקנים אלו שלשה הבתים.

נספח ב

[שער חלוף האותיות]

חלוף אחה"ע: האמון – ההמון; אגאלתי – הגאלתי; אשתללו – השתללו; אתחבר – התחבר; [נעתם – נחתם]; הוברי – חוברי; מתאב – מתעב; עד ימלה – ימלא; פדעהו – פדאהו; הינהק – הינאק; ויעפילו – ויאפילו.

חלוף גיכ"ק: דברי כוש – קיש; מטכסין – מטקסין; כביר – גביר; סוגה בשושנים – סוכה; תקן – תכן; סכר – סגר.

חלוף זסשר"ץ: יעלוץ – יעלוס; צעקה – זעקה; יזורבו – יצורבו; בשצף – ששזפתני; בשורי מהם – בסורי; השירו ולא ידעתי [– הסירו; לדברי מי שאמר שְׂפֹדְנָה – סְפֹדְנָה]; המשור – המסור; [ואל יתעל בשריונו – מרקו הרמחים לבשו הסריונים – צדקה כשריון;] שׂר – סר; ספון – צפון לצדיק (נ"א: וספוני – יצפון לישרים).

חלוף ר"ל: [לפעמים] ארמנותיו – אלמנותיו; נמרצו – נמלצו; מזרות – מזלות.

חלוף דטלנ"ת: תעה – טעה; נתשת – נטשת; לשכה – נשכה; לטושה – נטושה; אל – אן; לועז – עם נועז; ישימות – ישימון; גן נעול – גל נעול; נהמא – לחמא; נמס – למס; יעלים – יענים; האבל הגדולה – האבן; שנים – שתים; שני – שתי; יעבטון – יעבתון.

חלוף בומ"ף: מרך – פרך; מרק – פרק; בזר – פזר; ברזל – פרזל; גב – גו; (נ"א: נף); הגלבים – הקלפים; רטפש – רטוב; ערים מצורות ד"ה – בצורות; ארגמן – ארגון; אין כהה מן לא יגהה.

חלוף מ"ן: מסך – נסך, [ממשק – נשקו בר,] נפלאות – מפלאות, נסכה – מסכה [נ"א: נסיבה – מסיבה].

חלוף יהו"א: ימלה – ימלא; יקרחה – יקרחו; שפכה – שפכו; ותקרא מן הקרה; אין לה ולד – ילד; בור – באר – כהקיר ביר; איך – היך [נ"א: איך נפלו גבורים – היך יובל אדני זה בדניאל]; נצתה – נצתו; הלא – הלה; כלו – כלה; קווי – קויי; בכה – בכו; יובל – אובל [נ"א: יובל ישלח שרשיו – נהר אובל]; אחד – יחד; אוי – הוי; אל תמחי, תשי – תמחה, תנשה [חבי – חבה].

חלוף ש"ת: חרושה – חרותה; ותוללינו – ושוללינו.

חלוף ז"ג: לבג – לבז; [גבול – זבול].

עד הַיְסוֹד בה, הבית הראשון בְּיׇסְדוֹ, פי' יֹסֶד שלו, מוּסָד מוּסָּד, מִמַּסָּד עד הטפחות, הַיְסֻד המעלה, שיר יְסוּדָתוֹ, הרי ששה: יְסוֹד, יֹסֶד, מוּסָד, מַסָּד, יסוּד, יְסוּדָה. ולדברי האומר הנני יִסַּד בציון שהוא שם דבר בשקל כִּכָּר, אִסָּר, הרי שבעה.