ספר הפרנס/שנג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כיצד מצוות חליצה היבמה הולכת אחר היבם להתירה למקום שהוא שם (זכאה) לדיינין ויזהרו שלא יהיו קרובים זה לזה לא ליבם ולא ליבמה והם שלושה ומוסיפין עוד ב' שיהיו חמשה ושיהיו השלשה מישראל ושיודעין להקרות ואותן שנים אפילו הן עמי הארץ וצריכים הדיינים לקבוע מקום מתחילה שישבו שם בשעת חליצה ורבי אב"י העזרי כתב שאביו זצ"ל הנהיג לקבוע מקום מבערב ביום שלפני החליצה וצריכין שיכירו שזאת האשה החולצת שהיא אשת המת והיבם שהוא אחיו של המת מאביו ושהוא ג' חדשים ממיתת הבעל ולענין זה די בעדות אשה או קרוב: