ספר העקרים/מאמר ב/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק ז[עריכה]

מן הד' שרשים שאמרנו שהם מסתעפים מן העקר הראשון שהוא מציאות השם ימשכו ענפים רבים.
כי מן השורש הראשון שהוא האחדות יחוייב לסלק ממנו יתברך התארים כחכמה והגבורה והנדיבות ודומיהם, לפי שכלם תארים נוספים על העצמות, ואחר שהוא יתברך אחד מכל אופן אי אפשר שיהיו לו תארים עצמיים ולא מקריים, לפי שכלם מחייבים רבוי ומסלקים האחדות.

ומשורש הב' שהוא שאינו גוף ולא כח בגוף יחוייב לסלק ממנו יתברך ההתפעליות הגשמיים כולם, כמו החרון והעצב והשמחה והנקימה והנטירה, שכל אלו התפעליות גשמיים נמשכים לגוף או לכח בגוף.

ומהשורש השלישי שהוא שאין לו יתברך התלות בזמן יחוייב שיהיה כחו בלתי בעל תכלית, וימצא בו יכולת בלתי בעל תכלית ושלמות בלתי בעל תכלית, ולזה אי אפשר שיפול בו השווי ולא הדמיון לשום דבר מן הנמצאות, כי אחר שכולם מושפעים ממנו, בהכרח שיהיה כחם בעל תכלית, ואחר שכחם בעל תכלית יש להם התלות בזמן, והאל יתברך הממציאם אחר שהוא מחדשם הוא קדמון ובלתי בעל תכלית, וזהו שאמר הכתוב אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים, כלומר אחר שאני קדמון אין אלהים שישוה אלי, וכן אמר הכתוב ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה.

ומן השורש הד' שהוא יתברך מסולק מן החסרונות יחוייב לסלק ממנו כל דבר שידומה בו שהוא חסרון, כמו הסכלות והליאות ודומיהם.

ומעתה אין ראוי שיקשה עליך למה מנינו אלו הד' שרשים מסתעפים מן העקר הראשון ולא מנינו גם כן היותו חכם ורוצה ויכול וחי ודומיהם שרשים כמו שמנינו שהוא אחד, ולמה לא מנינו שהוא יתברך אין לו סוג ולא הבדל ולא דומה ולא הפך ושאינו משתנה וכיוצא באלו, כמו שמנינו שאינו גוף ולא כח בגוף, ולמה לא מנינו שהוא יתברך שלם בשלמות בלתי בעל תכלית ושהוא אמת ושהוא ברוך, כמו שמנינו שאין לו התלות בזמן.
כי התשובה בזה מבוארת ממה שכתבנו כי כל אלו ענפים יוצאים מן השרשים שכתבנו.
כי היותו יתברך חכם וחי ורוצה ויכול ודומיהם נכללים בשורש הד' שהוא יתברך מסולק מן החסרונות, וכן שהוא צדיק וישר ונאמן וחסיד וגבור ורחום וחנון וכיוצא בזה מן הדברים שידומה בהם שהם שלמות.
ושאין לו יתברך סוג ולא מין ולא מקרה ושאינו במקום ודומיהם כלם נכללים במה שאינו גוף ולא כח בגוף.
ושהוא יתברך אינו משתנה ושיש לו שלמות בלתי בעל תכלית ודומיהם כלם נכללים במה שהוא יתברך אין לו התלות בזמן, כי כל הנופל תחת הזמן משתנה ובעל תכלית.
ושהוא יתברך אין לו דומה ולא שוה ודומיהם כלם נכללים בשורש האחדות.
ושהוא יתברך אמת נכלל בעקר הראשון שהוא מציאות השם, כי אמת איננו דבר זולת היות מציאותו תלוי בעצמו ולא בזולתו, כמו שיבא בבאור שם האמת, וכן היותו ברוך איננו דבר זולתי היותו משפיע כל הנמצאים בתכלית השלמות, כמו שיבא בעזרת השם, ובכלל מאלו הארבעה שרשים משתרגים כל הענינים הנתלים באלוה יתברך והמתיחסים אליו והענינים הראוים לסלק ממנו.
ונשוב לבאר כל אחד מאלו השרשים הארבעה בפני עצמו, ונבאר תחלה ענין התארים שייוחסו לאל יתברך על איזה צד אפשר שייוחסו לו.