ספר המצוות עשה קנב
<< · ספר המצוות · עשה · קנב · >>
היא שצונו לבדוק בסימני דגים והם כתובים, והוא אמרו יתעלה ויתברך שמו "את זה תאכלו מכל אשר במים" (ויקרא יא, ט). ובבאור אמרו בגמרא (חולין סו:) האוכל דג טמא עובר בעשה ולא תעשה, כי מאמרו "זה תאכלו" שומע אני שזולתו לא יאכל, ולאו הבא מכלל עשה עשה. הנה נתבאר מאמרו "את זה תאכלו" מצות עשה.
והענין באמרנו זו מצות עשה, מה שזכרתי לך והוא היותנו מצווין לדון באלו הסימנים ולומר שזה מותר לאכלו וזה אינו מותר לאכלו, כמו שאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה, והבדלתם אמנם תהיה בסימן, ולכן יהיה כל מין ומין מארבעה אלו המינין והסימנין מצוה בפני עצמה, כלומר סימני בהמה וחיה ועוף וסימני חגבים ודגים. וכבר ביארנו לשונותם בקראי עשה ביחוד.
וכבר נתבארו משפטי מצוה זו כלומר סימני דגים בפרק ג' ממסכת חולין.
הערות[עריכה]
רמב"ן לא הביא מצוה זו במניין המצוות.
קישורים[עריכה]
קיצור דרך: rmbm/ase152