ספר המבחר על בראשית א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר המבחר על בראשית · א · א · >>


ראו גם ספר המבחר וטוב המסחר א א.

בראשית[עריכה]

בשקל שארית אלא שנחה האל"ף כמשפט. וידוע כי מלה "ראשית" - שם לזמן, ושם לדבר הקודם: רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, ויאמר בראש הדבר ותחילתו: וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ. עתה, במקום הזה, איננו כי אם של זמן. ואם לא היה זמן - כי הזמן אינו נודע כי אם בתנועת הגלגל - וכבר ידענו כי הנביאים מכנים שמות לדבר שאינו נמצא, וממין זה מלת "ראשון" ו"אחרון" הנאמרים על השם ית' ודעהו.

והבי"ת אשר בא עליו - קוראים לה בי"ת הכלי, כי מראה מקום הדבר או הזמן. ועם תי"ו באו כיוצא בו בלי סמך: וּלְכָל-תַּכְלִית, הוּא חוֹקֵר, מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וכן בְּרִית, וְשָׁבִיתָ - סמוכים ומוכרתים.


והתמה מן רבנו ישועה שאמר: בראשית - חי הדעת בו, מלאך. וכל ברואי אצלנו צריך זמן ומקום ואם דעת הפילוסופים להפך בזה. ודעת חכמי המשנה ידוע, שאמרו: לא נבראו המלאכים ביום ראשון, שלא תאמר מיכאל מותח בדרום וגבריאל בצפון והקב"ה ממדד באמצע אלא אָנֹכִי יְהוָה, עֹשֶׂה כֹּל--נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי, רֹקַע הָאָרֶץ מי אתי מי אתי כתיב, והטעם מי היה אתי על בריאת העולם. ואמת, כל המפרשים חולקים בזה ואלו סברות נבערות כי לא בא משה רבנו ע"ה להודיענו רק העולם השפל והכחות המתהוות מאתו. ונשוב אל אשר היינו.


יש מפרשים: בטרם ברוא אלהים ארץ ושמיים, שעתיד לזכור בריאתם, אמר אלהים: "יהי אור". כמו: יְהוָה--קָנָנִי, רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, ובמצאם לפניהם "והארץ הייתה" פירשו וי"ו והארץ כפ"א רפה בלשון ישמעאל שאינה משמשת אלא שהיא התחלת הדבור, כי מה טעם להודיע איכות הארץ אם לא נבראה.

והנכון בעיני: כי ביום ראשון נבראו ד' יסודות, ואע"פ שהאור לבדו נזכר ב"כי טוב" בפרק ראשון. כי המקיף והמוקף עדיין לא היו על התכונה שראוי להאמר בם "כי טוב". ואלו לא נברא ביום ראשון רק האור לבדו - היה אומר "תהיה הארץ" לא שיאמר "והראה היבשה", א"כ הכתוב הזה לעד כי הארץ נבראה. והזכיר הכתוב האהל והיציע, שני העקרים בפסוק הראשון. ונשארו שני השרשים המים והאוויר ולא נודע אם המה לארץ או לשמיים קרובים, עד שבא בפסוק השני ובאר כי המה לארץ. ולא יטעך "יהי רקיע" - כי טעמו: יתחזק, על כן אמר: "רקיע" ולא שמיים והבן זה. וכן אמרו ב"ה: בתחלה נבראו השמיים לחים ובשני קרשו, בעניין עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ. והאור הוא מקרה צריך למקבל ואם לא נבראו השמיים במה נודע יום ראשון.

וראיתי שכל מפרשי הקראין השיגו למי שפירש "בראשית - חפצו", וכנראה אלי שאין זה המאמר רחוק כפי שהודיעוהו במקומות, כי אם "חפצו" חיצון צריך נושא, הנה הטוב אשר שמוהו קודם לבריאתו העולם ודעהו.


ברא[עריכה]

לא נמצא בזולת השם גם הפעל גם השם. ובזה טעו האומרים: היו החכמים בוראים עולם והמהל תורה חדוש הדבר בלע אמצעי. ויש מחליפים הריש בדלת - וזה בדיאות לב ובלבב נמצא.

והאומר כמו וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם (יחזקאל כ"ג) והטעם לשום גבול נגזר, הנה מדבריו נודע כי מודה בחומר ראשון, וזה כאותם האנשים אשר בילרי נכרים יספיקו י(?). כי מי אמר הפילוסופים אין פעל השם רק להרכיב הצורה על כח הנושא אותם שהוא ההיולי, כי

ספר המבחר על בראשית · א · א · >>