ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט) · תצח· >>


מצוה תצח - לא להקים עלינו מלך נוכרי

שנמנענו מלהקים מלך עלינו איש שלא יהיה מזרע ישראל ואפילו יהיה גר צדק, ועל זה נאמר (דברים יז טו): „לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא”. ואמרו, זכרם לברכה, בספרי: „‚לא תוכל לתת עליך איש נכרי’ – זו מצות לא תעשה.” וכמו כן שאר המינויין, אינו ראוי שנמנה עלינו בדבר מהדברים, לא מנוי תורה ולא מנוי מלכות, איש שיהיה מקהל גרים, עד שתהא אמו מישראל, מדכתיב „שום תשים עליך מלך…”, ודקדקו חכמינו, זכרם לברכה (קידושין עו ב): „כל שׂימות שאתה משים עליך לא יהיו אלא מקרב אחיך".

שורש המצוה ידוע, כי מהיות הממונה לראש נשמע לכל בכל אשר ידבר, צריך להיות על כל פנים מזרע ישראל, שהם רחמנים בני רחמנים, כדי שירחם על העם, שלא להכביד עולם בשום דבר מכל הדברים, ויאהב האמת והצדק והיושר, בידוע לכל שהוא ממשפחת אברהם שיש בה כל טובות אלו, וכענין שאמרו חכמי הטבע שטבע האב צפון בבניו.

מדיני המצוה שאמרו זכרם לברכה (קידושין שם), שאין מעמידין אלא מזרע ישראל ראש שררה, ואפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות. ואמרו גם כן (שם פב א) שאין מעמידין מלך, ולא כהן גדול, למי שהוא ספר או בלן או בורסקי, לא שיהיו פסולין למלכות, אלא מפני שאומנותן נקלה מזלזלין בהם העם לעולם, ומי שיעשה מלאכות אלו אפילו יום אחד נפסל לשררות אלו.

ובמלכות ישראל כבר זכה בו דוד וזרעו לעולם ואין בידינו עוד לשנותה, כמו שאין בידינו עוד לשנות הכהונה מזרע אהרן, שנאמר עליו (שמואל ב ז טז) „כסאך יהיה נכון עד עולם”. ובביאור אמרו, זכרם לברכה (קהלת רבה פרשה ז) „כתר מלכות זכה בה דוד”. וכל המאמין בתורת משה יודה על זה.

ויתר פרטי המצוה מבוארת במקומות ביבמות וסנהדרין וסוטה ונדה, וכבר כתבתי קצת בדיני המלוכה, כמנהגי, למעלה בסדר זה, במצות מינוי המלך. (ובספר משנה תורה להרמב"ם הם בהלכות מלכים פרק א.)

ונוהג איסור זה לענין המלוכה בזמן שישראל על אדמתן ביישובן, והוא מן האזהרות שהם על כלל הצבור, ולענין שאר שררות בישראל נוהג איסור זה בכל מקום, שאסור להם מן התורה למנות על הצבור אדם שאינו מבני ישראל.

ומשורש המצוה אתה דן שאסור גם כן למנות על הצבור אנשים רשעים ואכזרים. והממנה אותם, מפני קורבה או מיראתו להם או להחניפם, לא תסור רעה מביתו ועל קדקדו של אותו רשע ירד. ומי שלא ירא מכל אדם להועיל לרבים בכל כחו, שכרו יהיה אתו מאת השם יתברך תמיד בעולם הזה, ונפשו בטוב תלין לעולם הבא, וזרעו יירש ארץ.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/498