ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תקב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מצוה תקב - שלא ירבה המלך כסף וזהב

שלא ירבה המלך ממון רב, כלומר שלא יהיה תחת ידו אלא כשעור מה שהוא צריך למרכבתו ועבדיו המיחדים לו, ועל זה נאמר "וכסף וזהב לא ירבה לו(דברים יז, יז).

משרשי המצוה מה שמבואר בכתוב "לבלתי רום לבבו וגו'(דברים יז, כ).

מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כא.) שלעצמו הוא דאינו מרבה, אבל מרבה הוא לצרך ישראל ולתועלתם, כלומר לשמר אותם ועריהם ומקומותם מן האויבים. ויתר פרטיה בסנהדרין (פרק ב').

ומלך העובר על זה ושם מגמתו למלא אוצרות מממון להשלים חפצו לבד, לא שתהא כונתו לתועלת העם ושמירתם, עבר על לאו זה וענשו גדול למאד, כי כל העם תלויים במלך. על כן צריך הוא להשים כל השגחתו בטובת עמו ולא בכבוד עצמו והשלמת תאוותיו.

קישורים[עריכה]

קיצור דרך: tryg/mcwa/502