ספרא (מלבי"ם)/פרשת ויקרא חובה/פרשה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרשה ט

[א] יכול הנודר בנזיר ובקרבן יהא מביא קרבן זה?    תלמוד לומר "כִּי תִשָּׁבַע"-- על שבועה הוא חייב, לא שנדר בנזיר ובקרבן.


[ב] יכול המהרהר בלב יהא חייב?    תלמוד למר "בִשְׂפָתַיִם"-- לא בלב.

או יכול שאני מוציא את הגומר בלב?...    תלמוד לומר "לְבַטֵּא".


[ג] יכול הנשבע להרע לאחרים יהא חייב?    תלמוד לומר 'להרע ולהיטיב'. מה הטבה רשות אף הרעה רשות-- יצא הנשבע להרע לאחרים.

[ד] יכול הנשבע להרע לעצמו יהא פטור?    תלמוד לומר 'להרע ולהיטיב'. מה הטבה רשות אף הרעה רשות - אף אני אביא הנשבע להרע לעצמו שיהא חייב.

[ה] יכול שאני מוציא אף הנשבע להיטיב לאחרים?    וכשהוא אומר "או להיטיב"-- להיטיב אף לאחרים.

[ו] או יכול הנשבע לעבור על המצוה יהא חייב?    תלמוד לומר 'להרע ולהיטיב'. מה הטבה רשות אף הרעה רשות-- יצא הנשבע לעבור על המצות.

[ז] אוציא את הנשבע לעבור על המצוה ולא אוציא את הנשבע לקיים את המצוה? שהיה בדין שיהיה חייב, דברי (צ"ל כדברי - גר"א) ר' יהודה בן בתירא.

  • אמר ר' יהודה בן בתירא מה אם הרשות --שאינו מושבע עליה מהר סיני-- הרי הוא חייב עליה, מצוה --שהוא מושבע עליה מהר סיני-- אינו דין שיהא חייב עליה?!
  • אמרו לו: לא! אם אמרת בשבועת הרשות -- שכן עשה לאו כהן; תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהן?!


[ח] 'להרע ולהיטיב'-- אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה; דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין?    תלמוד לומר "לְבַטֵּא".   אין לי אלא להבא; לשעבר מנין?    תלמוד לומר "לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא", דברי ר' עקיבא.

ר' ישמעאל אומר 'להרע ולהיטיב'-- להבא.

  • אמר לו [ר' עקיבא] אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה; דברים שאין בהם הרעה והטבה מנין?
  • אמר לו: מריבוי הכתוב.
  • אמר לו: אם ריבה הכתוב לכך, ריבה הכתוב לכך!


[ט] "הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה"-- פרט לאנוס.

"וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ"-- פרט למזיד.


'ונעלם ממנו..ונעלמה ממנו' -- שבועה.  או יכול "ונעלם ממנו" החפץ?   תלמוד לומר "בִּשְׁבֻעָה ונעלם ממנו"-- על העלם שבועה הוא חייב ואינו חייב על העלם החפץ.