ספורנו/בראשית/כא

<< · ספורנו · בראשית · כא · >>

א

"וה' פקד" אברהם התפלל בעד אבימלך וה' פקד את שרה כאמרו וה' השיב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו: " כאשר אמר" באמרו וברכתי אותה וזה היה שהסיר ממנה קללת חוה בעיבור ובלידה ובגידול כאמרו הרבה ארבה עצבונך והרונך: " ויעש ה' לשרה כאשר דבר" כאמרו וגם נתתי ממנה לך בן שלא כמנהג המולידי' בעת זקנה שיולידו על הרוב נקבה:

ה

"ואברהם בן מאת שנה" ועם כל זה מל את בנו ולא חס על אותו בן זקונים:

ו

"צחוק עשה לי אלהים" אע"פ שיש צער מילה לתינוק האל ית' נתן שמחה בלבי לפיכך כל השומע יצחק לי וישמח בעדי ולא ידאג בשכיל צער המילה:

ט

"את בן הגר המצרית" חשבה שהתעורר לזה הלעג מפני ששמע כך מאמו כאמרם ז"ל שותא דינוקא בשוקא או דאבוהי או דאימיה: " מצחק" מלעיג על המשתה שנעשה בבית אברהם כאמרו שנתעברה מאבימלך והטעם שלא קרה זה בעת לידת יצחק כי ישמעאל שמע כזאת אחר כך מליצני הדור ואם באולי בעת הלידה היה מצחק לא הרגישה בו שרה שהיתה אז טרודה:

י

"גרש את האמה הזאת ואת בנה" כי בעצתה עשה הבן שהוציא דבה למען יירש בנה את הכל לפיכך גרש מפני שאינו דין שיירש אפי' בקצת': " כי לא יירש בן האמה" שאינו מיוחס אחריך שהולד הולך אחר הפגום:

יב

אל ירע בעיניך כו' כל אשר תאמר אליך שרה. אל ירע בעיניך מה שתאמר בדבר הנער והאמה לגרשם עם סימני עבדות כאמרו שם על שכמה וכו': " שמע בקולה" כי בדין אמרה לעשות כך: " כי ביצחק יקרא לך ןרע" וישמעאל ובניו יהיו עבדים לו כי ביצחק יקרא לך זרע ולא בו:

יג

"וגם את בן האמה" וגם אין ראוי שתדאג על שתגרש את הבן כי תגרש את בן האמה ולא בנך מכל מקום לגוי אשימנו כי זרעך הוא. לא שיהיה הוא ראוי לכך:

יד

"שם על שכמה" את החמת לאות שפחות על דרך והתעני תחת ידיה אבל לא חדל הצדיק מתת להם די מחסורם כמו שאמרו ז"ל ויהי אלהים את הנער לרבות חמריו גמליו ופועליו ולכן לא חסרו דבר זולתי המים בתעות' במדב' ובהמצא המים ישב שם במדבר כטבעו כי הי' פרא אדם: " ואת הילד" נתן לה גם את הילד: " וישלחהו" לוה אותה ברוב חסדו כמו ואברהם הולך עמם לשלחם:

יט

"ויפקח אלהים את עיניה" נתן בה דעת להכיר מקום מים שהיה שם כי לא היתה סומא קודם לכן:

כב

"אלהים עמך" לפיכך אני ירא ממך לא מגבורתך ועשרך לכן אני מבקש שתשבע לי:

כג

"כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי" עשה עמדי חסד להשבע בעד בניך:

כד

"אנכי אשבע" אנכי אעשה החסד להשבע אבל אתה לא עשית עמדי חסד כדבריך שעבדיך גזלוני:

כה

"אשר גזלו עבדי אבימלך" הוכיחו באשר הוא מושל על הגזל הנעשה בארצו ואין מכלים והוכיחו גם כן על הרשעים שהיו בביתו שלא כדרך הצדיקים כאמרם לא ישב בקרב ביתי עושה רמיה:

כו

"לא ידעתי מי עשה" גם עכשיו שהודעתני כי נעשה הגזל על ידי עבדי לא ידעתי לשער מי מהם עשה זה כי אין שום אחד מהם חשוד אצלי שאם היה חשוד לא היה יושב בביתי: "וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי." על מה שהוכחתני שבהיותו מלך עלי היה לאשר חמוץ הנה המלך לא יעשה זה כי אם על אחד משני פנים אם לקול צעקת הנגזל ואם לקול המון מפרסם איזה גזל שנעשה והנה אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי קול המון בזה:

ל

"כי את שבע כבשות תקח מידי" על דרך שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה כי היה זה עדות הסכמת הבעלים והודאתם בדבר: " בעבור תהיה לי" הברית "לעדה" על הודאתך כי חפרתי את הבאר הזאת:

לב

"וישובו אל ארץ פלשתים" שבו מבאר שבע שלא היה בארץ פלשתים שהלכו שם לדבר עם אברהם שהלך שם לראות מקנהו ושם נתן צאן ובקר וכבשות לכרות הברית:

לג

"ויקרא שם בשם ה' אל עולם" וקרא והודיע לרבים שהאל יתעלה הוא אלהי הזמן וממציאו נגד דעת אפיקורסים חדשים גם ישנים: