סמ"ג לאו יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · לאו · יז · >>


מצות לאו יז - לא לעבוד עבודה זרה בדרך שנהוג לעבדה

שלא לעבוד עבודה זרה בדברים שדרכה להעבד בהם שנאמר בדברות הראשונות והאחרונות לא תעבדם וכל העובד עבודה זרה ברצונו בזדון חייב כרת ואם יש עדים והתראה חייב סקילה ואם עבד בשוגג מביא חטאת קבועה [כל הסוגיא מתחלה ועד סוף מבוארת ממשמעות הגמרא פ"ד מיתות דף ס' ודין נתכוין לבזותה הוא בדף ס"ו] הפוער עצמו לפעור שזו היא עבודתו וכן הזורק אבן למרקוליס לשם עבודה חייב מיתה ואם נתכוין לבזותה מביא חטאת על שגגתו הפוער עצמו למרקוליס או שזורק אבן לפעור פטור מפני שאין זה דרך עבודתם שנא' איכה יעבדו הגוים האלה וגו' ואין סוקלין ב"ד עובדי עכו"ם עד שידעו בודאי שעבדו דרך עבודתה בד"א בשאר עבודות אבל המזבח והמקטר והמנסך ומשתחוה כל העובד באחד מארבעתן לכל מיני עכו"ם שבעולם חייב אע"פ שאין דרכה בכך כיצד הרי שזבח למרקוליס או שנסך לפעור חייב שנאמר זובח לאלהים יחרם זביחה בכלל עבודה היתה ולמה יצאת לומר לך מה זביחה מיוחדת שעובדים בה לשם בפנים וחייב בה הזובח לאל אחר סקילה בין היתה דרך עבודת' בזביחה בין אין דרך עבודתה בכך חייב עליה אף כל עבודה שהיא מיוחדת לשם אם עבד בה לאל אחר בין שהיתה דרך עבודתה בכך בין שאין דרך עבודתה בכך חייב עליה למדנו מזבה מקטר מנסך שהם עבודות פנים מיוחדות לשם אבל משתחוה שאינו דומה כל כך עבודה לא למדנו ואמרינן בסנהדרין [דף ס"ג] ג"פ לא תשתחוה האמורים בתורה למה חד לע"ז שדרך עבודתה בהשתחואה [מצאתי בספרים מוגהי' כהשתחו' בכ"ף ועי' שם בגמ' שמורה כן בהדי'] ואחד לעכו"ם שאין דרך עבודת' בכך ואחד לחלק שעל כל עבודה בפ"ע יתחייב, אתמר העובד עכו"ם מאהבה או מיראה אביי אמר חייב ורבא אמר פטור פי' הר"א ממיץ דמיירי בעכו"ם שלא נעשית מעולם ע"ז אלא מאהבת אדם או מיראת אדם כגון אנדרטי של מלך וכגון המן שהביאו בעניין זו השמועה בסנהדרין שם וכן עיקר כוונתו של עובד.